המוזיקה של היום גרועה - וזה מדעי

במשך שנים, אוהבי מוזיקה מסוימים מקוננים על הידרדרות הגיוון והרמה הליריים של להיטים עכשוויים לפשטנות רדודה, בהשוואה לעומק של שירים מהעבר. לפי מחקר חדש, הטענות שלהם אינן סתם תחושת נוסטלגיה מטעה, אלא תופעה אמתית מוכחת. בסיוע Claude, ניסינו להבין איך אפשר להוכיח דבר כזה.

במחקר שפורסם ב-Scientific Reports נותחו מעל 12,000 שירים מחמישה ז'אנרים – ראפ, רוק, קאנטרי, פופ ו-R&B – שיצאו בין השנים 1980-2020. התוצאה היתה מגמה שאין לטעות בה: מילות השירים הפכו פחות מגוונות ככל שהתקדמו ארבעת העשורים האחרונים.

"בכל הז'אנרים, למילים הייתה נטייה להפוך לפשוטות יותר ולחזור על עצמן יותר", סיכמה המחברת הראשית, אווה זַנְגֶרְלֶה, וחיזקה את הביקורת המוטחת על מובילי המצעדים של השנים האחרונות מצד מי שכונו ‘טהרנים פיוטיים’. המחקר חשף ירידות בולטות בשימוש במילים ייחודיות, במיוחד בשירי רוק וראפ, כאשר כעס ואובססיה עצמית מחליפים חקירה רגשית ניואנסית יותר.

באופן מעניין, בשירי ראפ עלה השימוש במילים בנות שלוש הברות ומעלה -אך למרות זאת, כמות המלים הייחודיות בשירים ירדה גם בז’אנר הזה. רגשות בסיסיים, פזמונים חוזרים ואוצר מילים מוגבל שולטים כעת במקום שבו שלטו פעם סיפורים ומטאפורות משוכללות יותר.

החוקרים משערים שהניוון נובע משינוי בהרגלי ההאזנה, כאשר שירים משמשים יותר ויותר כרקע. זנגרלה טוענת ש"מילים צריכות להיות ‘קליטות’ יותר בימינו, פשוט כי (כך) קל יותר לשנן אותן".

הממצאים משקפים מגמות רחבות יותר בתעשייה, כמו החלפת המדיה הפיזית בהזרמת מוזיקה, המלווה בחששות לפיהם אלגוריתמים מעודדים מלחינים לתעדף את המוכר והמוכח על פני הניסיוני והחדשני. הדבר מעלה את השאלה האם המוזיקה הפופולרית עדיין משמשת "שופר" פואטי לחוויה האנושית, או שהתפתחה ללא יותר מפס ייצור סדרתי וממוחזר של מוצרים זהים.