"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המוזיקה של היום גרועה - וזה מדעי

מחקר חדש הוכיח אחת ולתמיד את הטענה של אוהדי המוזיקה מאמצע המאה הקודמת ומטה, שלפיה בשנים האחרונות כל השירים נשמעים אותו דבר

,עודכן
0השמעה
טיילור סוויפט. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Leonardo.Ai

במשך שנים, אוהבי מוזיקה מסוימים מקוננים על הידרדרות הגיוון והרמה הליריים של להיטים עכשוויים לפשטנות רדודה, בהשוואה לעומק של שירים מהעבר. לפי מחקר חדש, הטענות שלהם אינן סתם תחושת נוסטלגיה מטעה, אלא תופעה אמתית מוכחת. בסיוע Claude, ניסינו להבין איך אפשר להוכיח דבר כזה.

במחקר שפורסם ב-Scientific Reports נותחו מעל 12,000 שירים מחמישה ז'אנרים – ראפ, רוק, קאנטרי, פופ ו-R&B – שיצאו בין השנים 1980-2020. התוצאה היתה מגמה שאין לטעות בה: מילות השירים הפכו פחות מגוונות ככל שהתקדמו ארבעת העשורים האחרונים.

"בכל הז'אנרים, למילים הייתה נטייה להפוך לפשוטות יותר ולחזור על עצמן יותר", סיכמה המחברת הראשית, אווה זַנְגֶרְלֶה, וחיזקה את הביקורת המוטחת על מובילי המצעדים של השנים האחרונות מצד מי שכונו ‘טהרנים פיוטיים’. המחקר חשף ירידות בולטות בשימוש במילים ייחודיות, במיוחד בשירי רוק וראפ, כאשר כעס ואובססיה עצמית מחליפים חקירה רגשית ניואנסית יותר.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

באופן מעניין, בשירי ראפ עלה השימוש במילים בנות שלוש הברות ומעלה -אך למרות זאת, כמות המלים הייחודיות בשירים ירדה גם בז’אנר הזה. רגשות בסיסיים, פזמונים חוזרים ואוצר מילים מוגבל שולטים כעת במקום שבו שלטו פעם סיפורים ומטאפורות משוכללות יותר.

החוקרים משערים שהניוון נובע משינוי בהרגלי ההאזנה, כאשר שירים משמשים יותר ויותר כרקע. זנגרלה טוענת ש"מילים צריכות להיות ‘קליטות’ יותר בימינו, פשוט כי (כך) קל יותר לשנן אותן".

הממצאים משקפים מגמות רחבות יותר בתעשייה, כמו החלפת המדיה הפיזית בהזרמת מוזיקה, המלווה בחששות לפיהם אלגוריתמים מעודדים מלחינים לתעדף את המוכר והמוכח על פני הניסיוני והחדשני. הדבר מעלה את השאלה האם המוזיקה הפופולרית עדיין משמשת "שופר" פואטי לחוויה האנושית, או שהתפתחה ללא יותר מפס ייצור סדרתי וממוחזר של מוצרים זהים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר