"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם האירוויזיון בדרך לעבור ניכוס לקהילה חדשה?

19 שנה אחרי הניצחון הראשון והאחרון שלה בתחרות הזמר האירופית, בפינלנד טוענים שהלקחים מהניסיון הזה צריכים להיות לקרב את המוזיקה לקהילה שלא נחשבת היום לחובבת אירוויזיון גדולה

,עודכן
0השמעה
לורדי. צילום: AP

כמעט 20 שנה עברו מאז שפינלנד ניצחה באירוויזיון עם הז’אנר המוזיקלי שנחשב ל’סטייה’ הלאומית שלה – מטאל. כעת, נראה שמתחביב של גברים בגילאי ה-30 וה-40 היא רוצה להפוך את ה’סטייה’ הזו לתעסוקה עבור הפנסיונרים שלה, שכבר מהווים כיום 21% מאוכלוסייתה. על הסיבה לכך נספר בעזרת Claude.

מורי מוזיקה במדינה פיתחו בילוי חדש למבוגרים – הצטרפות ללהקות רוק. מה שהתחיל כניסוי חינוכי התפתח לתופעה תרבותית של ממש, שלדברי המשתתפים מאפשרת צמיחה אישית, חיבור חברתי והעצמה לקשישים.

"אנחנו צריכים לספק מגוון הולך וגדל של הזדמנויות פנאי והשכלה לאנשים מעבר לגיל העבודה, שכן הלמידה צריכה להימשך לאורך כל החיים", מסבירה טוּליקי לַאֶס מאוניברסיטת הלסינקי, שחקרה את להקות הרוק המאוחרות הללו. לאור אחוז בני ה-65 ומעלה במדינה, לאס ועמיתתה לַאוּרה קיוּרוּ טוענות שמוסדות תרבות חייבים למצוא דרכים יצירתיות לעסוק בדמוגרפיה הצומחת הזו.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

המחקר שלהן מצא כי הופעה בתוכנית להקת רוק בעלת מבנה פדגוגי מאפשרת לפינים מבוגרים לשחזר את זהותם העצמית כתלמידים למוזיקה, תוך מתן תחושת מטרה. רוב חברי הלהקות שצפו בהם היו מוזיקאים מתחילים בגילי 71-81.

"בהופעות, אנשים מכל הגילים הגיעו להקשיב למוזיקאים המבוגרים בעניין ובשמחה. המשתתפים סיפרו איך הם מרגישים שיש להם הזדמנות להראות שאפשר ‘לעשות את זה’ גם בזקנה", הן ציינו במחקר. הלהקות עוזרות לגשר על פערים בין-דוריים באמצעות השפה האוניברסלית של מוזיקת רוק.

החוקרות מדגישות כי למרות שהזדקנות יכולה להפריע לתהליך הלמידה בשל הידרדרות פיזית וקוגניטיבית, הוראה מחושבת יכולה לעזור לתלמידים מבוגרים להתגבר על המכשולים הללו ולמצוא משמעות עמוקה בשליטה במיומנות חדשה בשלב מאוחר בחיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר