מה בעצם כל כך מרגש בנחיתה על הירח?

בסוף השבוע נחגג ברחבי העולם ההישג של נחיתת החללית הפרטית אודיסאוס על פני הירח – הפעם הראשונה מזה 52 שנה שכלי אמריקאי נוחת על פני הירח. אבל במקביל, נשאלה השאלה: למה, לעזאזל, כל כך קשה לעשות היום את מה שארה"ב עשתה 12 פעמים בין 1966 ל-1972, רוסיה עשתה 8 פעמים מ-1966 עד 1976, סין שלוש פעמים מ-2013 עד 2020 והודו ויפן פעם אחת כל אחת בשנה האחרונה? ביקשנו מ-Claude להסביר לנו.

הניסיונות הכושלים הרבים להגיע לירח, וביניהם החללית הפרטית הקודמת שהתרסקה חזרה על כדור הארץ בחודש שעבר בלי להגיע לירח, כמו גם "בראשית" הישראלית ו"צ’נדריאן" ההודית שהתרסקו עליו ב-2019, מראים עד כמה נחיתה על בן הלוויה הקטן שלנו נותרה אתגר משמעותי, למרות התקדמות טכנולוגית אדירה מאז תוכניות Sorveyor ו-Apollo במאה שעברה. מומחים מצביעים על שילוב של הסביבה הלא ידידותית של הירח, אובדן הידע המוסדי מתקופת אפולו, ומגבלות עלות.

"לא הפכנו ל'טיפשים' יותר מאז אפולו", מסביר ד"ר צ'אבה פאלוטאי מהמכון הטכנולוגי של פלורידה. "הטכנולוגיה היום טובה משמעותית – אבל מאז שנות ה-70 לא היו אסטרונאוטים שיתקנו את מה שהמחשבים לא יכולים או לא רוצים".

העובדה שעל הירח אין כמעט אטמוספירה מונעת שימוש במצנחים כדי להאט את הירידה של חלליות אל פני הקרקע שלו. במקום זאת, הנחיתות חייבות להסתמך על הפעלת המנועים הרקטיים כך שיבלמו את הנחיתה ממהירות של יותר מ-8,000 קמ"ש לקמ"שים בודדים כדי לאפשר "נחיתה רכה", ובמקביל יאזנו את החללית כך שתנחת על הצד הרצוי (מה ששתי הנחיתות האחרונות נכשלו בו – גם הנחתת האמריקאית וגם זו היפנית נחתו על צידן, מה שהקשה על המשך משימותיהן).

בתקופת סרווייר ואפולו, המומחיות הושגה בתקציבי עתק ממשלתיים שלא בחלו בניסיונות כושלים. כיום, כאשר סוכנויות חלל ממשלתיות פחות מתוקצבות, המגזר הפרטי נכנסים לתמונה ובונים את המומחיות מחדש בגישות מודרניות יותר, עם הרבה פחות סבילות לבזבוז כסף על כשלונות מכוונים ויותר דגש על בטיחות.

"כל הדור הזה של ניסיון אפולו יצא מהתעשייה עכשיו, והרבה ידע אבד", אומר ג'ון תורנטון, מנכ"ל Astrobotic, החברה שנחתת ה-Peregrine שלה נאלצה לוותר בחודש שעבר על המסע לירח בעקבות דליפת דלק. "אנחנו לומדים מחדש איך לעשות את זה, אבל עם טכנולוגיה חדשה". הוא מוסיף: "אם היו לנו מיליארד דולר, סיכויי ההצלחה שלנו היו עולים בהרבה – אבל אנחנו מנסים בעלות נמוכה בהרבה, מה שאומר יותר ניסוי וטעייה לפני שנצליח לעשות זאת נכון באופן עקבי".

למרות הניסיונות שהוחמצו, שחקנים כמו נאס"א, Intuitive Machines, שהנחתת שלה הגיעה לירח בשלום ביום שישי ו-SpaceX של אילון מאסק לא נרתעים מהניסיון להפוך נחיתות על הירח – ומאוחר יותר על מאדים וגופים שמימיים מרוחקים יותר – לאמינות וחסכוניות בעתיד. כל כשל מספק משוב לשיפור האיטרציה הבאה – וניתן לראות זאת בבירור כאשר צופים בסרטוני ניסויים של SpaceX, כאשר העובדים מריעים גם אם הטילים מתרסקים, משום שמייד לאחר מכן הם אוספים את השאריות שלהם ומנתחים כל גרגר כדי להבין איך לעשות זאת טוב יותר בפעם הבאה.

"עדיין קשה לנחות על הירח, אבל רחוק מבלתי-אפשרי", אומר ג'ק ברנס מרשת נאס"א לחקר ומדעי החלל. "באופן אישי, אני לא מודאג – אלה רק ‘כאבי הגדילה’ של תעשייה חדשה".