היום אולי ערב יום האהבה, אך הוא גם יום השנה לאחד האירועים ההיסטוריים הכי פחות רומנטיים שניתן לחשוב עליהם: ב-13 בפברואר 1542 הוצאה להורג קתרין הווארד, אשתו החמישית של מלך אנגליה הנרי השמיני, לאחר שהואשמה בבגידה – גם במובן הרומנטי וגם במובן המלכותי. נעזרנו ב-Claude כדי לתמצת את אחת מהטלנובלות המדממות בהיסטוריה.
המלך הנרי חיפש נואשות אישה חדשה לאחר שנישואיו הרביעיים, לאן מקליבס, עלו על שרטון. קתרין הצעירה, שנולדה למשפחה מיוחסת, הגיעה לארמון זמן קצר קודם לכן כבת לוויה למקליבס – והנרי התאהב בצעירה המושכת כמעט מייד, ונשא אותה לאישה ביולי 1540, כשקתרין הייתה לפי הערכות בת 17 בלבד.
למרות גילה הצעיר, המלך לא היה הגבר הראשון שלה – וגם לא האחרון. כבר מגיל 11 היא ניהלה רומנים עם גברים, וגם לאחר נישואיה למלך השמן היא המשיכה וניהלה רומן סוער עם תומס קַלְפֶּפֶּר, וככל הנראה גם עם מאהבה הקודם, פרנסיס דורהם. את קלפפר היתה בת דודתה, ג’יין בולין – שגיסתה אן היתה אשתו השנייה של הנרי והוצאה להורג לאחר שלא הצליחה ללדת לו יורש – מבריחה לתוך חדרה של המלכה כמעט בכל ערב.
ב-1541 התגלה הרומן שלה עם דורהם בנערותה, והחלה חקירה שחשפה לבסוף גם את הרומן האחרון שלה. היא נכלאה תחילה בחדרה בארמון, ולאחר מכן במצודה של לונדון. בינתיים, הוצאו להורג שני מאהביה – דורהם וקלפפר – ב-10 בדצמבר 1541, וראשיהם נתלו על גשר המצודה. לבסוף היא הואשמה בבגידה במלך – גם על הרומן האחרון, אך גם על כך שלא סיפרה לו על הקודמים לפני נישואיהם – והוצאתה להורג נקבעה ל-13 בפברואר 1542.
לפי דיווחים, בלילה שלפני ההוצאה להורג היא ביקשה את האבן שעליה ייערף ראשה כדי להחליט על התנוחה הטובה ביותר למקם את ראשה עליה באופן מכובד. עם זאת, בבוקר, כאשר הלכה אל האבן בפעם האחרונה, היא לא הצליחה לעלות אל הבמה שעליה נמצאה האבן ונזקקה לעזרה. לבסוף, רגע לפני שהגרזן הונחת על צווארה, היא הצהירה לפי השמועות "אני מתה כמלכה – אך הייתי מעדיפה למות כאשתו של קלפפר".
שרידיה של קתרין נקברו בקבר לא מסומן בקפלה של סנט פיטר אד-וינקולה במצודת לונדון, לצד אלה של בת דודתה, המלכה לשעבר אן בולין, וג’יין בולין, שסייעה לה לנהל את הרומן האחרון. בני משפחה נוספים שלה נשפטו ונאסרו על הסתרת עברה הסוער, אך לא הוצאו להורג, ואחדים מקרוביה אף נשארו מקורבים מאוד להנרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
