"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נפרדים מהשקל: זה מה שקורה כשהאינפלציה משתוללת

לפני כמעט 40 שנה, החליטה ממשלת ישראל לבצע את אחד הצעדים הדרמטיים והקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת במדינה מתוקנת. מה גרם להחלטה, איך היא בוצעה והאם אנחנו היחידים שנקטו בו?

,עודכן
0השמעה
שטרות 200 שקלים (אילוסטרציה). צילום: דודי ועקנין

המשבר הכלכלי שהחל לאחר הקורונה, החמיר בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל צפוי להידרדר עוד יותר בעקבות המלחמה המקומית, משפיע לרעה על כולנו – אבל חשוב לזכור שהוא משחק ילדים לעומת משברים קודמים שהיו כאן לא כל כך מזמן. לפני 38 שנים בדיוק קמו אזרחי ישראל לבוקר שבו הכסף שלהם לא היה שווה יותר כמעט כלום. ביקשנו מ-ChatGPT לספר על הצעד הדרמטי של ממשלת ישראל השמינית, בראשות שמעון פרס.

מעבר ממטבע אחד לאחר הוא אירוע נדיר, אך לא ייחודי. ישראל חוותה מהפך שכזה במעבר מהשקל לשקל החדש. המעבר לא היה רק התאמה קוסמטית; היתה לו משמעות כלכלית כבדה. ב-1985 עמדה ישראל בפני אתגרים כלכליים משמעותיים, בעקבות קריסת מניות הבנקים וההיפר-אינפלציה המשתוללת. המטבע הקיים, השקל, הפך לקורבן של חוסר יציבות כלכלית, שהצריך כיול מחדש כדי להחזיר את האמון במערכת הפיננסית כולה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הממשלה החליטה על מהלך דרמטי: החלפת השקל, המטבע שנכנס לשימוש 5 שנים בלבד קודם לכן במקום הלירה הישראלית וכבר הביא איתו שינוי דרמטי כאשר כל 10 לירות הפכו לשקל אחד. אך המעבר מהשקל לשקל החדש היה דרמטי עוד יותר, ומחק שלושה אפסים מערך המטבעות של הישראלים – כלומר, כל 10 שקלים ישנים היו שווים כעת אגורה אחת בלבד.

מעבר מטבע הוא צעד מורכב, הדורש תכנון ותקשורת קפדניים. במעבר מהשקל הישן לחדש, למרות הדחיפות, סוגלה גישה מדורגת להבטחת הסתגלות חלקה של הציבור והעסקים: תחילה הודיעה הממשלה לציבור על שלבי המעבר באופן מפורט; לאחר מכן הוכנס המטבע החדש למחזור החל מספטמבר 1985; ב-1.1.1986, לאחר תקופת הסתגלות קצרה, הפך השקל החדש למטבע הרשמי היחיד של ישראל; דוכני חליפין מיוחדים הוקמו כדי לאפשר לציבור להמיר את המטבעות במשך החודשים הללו. לאחר מכן התייצבה האינפלציה ומאז ועד היום השקל החדש שומר על טווח ערך קבוע יחסית למטבעות רבים אחרים.

החלפת מטבע אמנם אינה תופעה שכיחה, אבל כמה וכמה מדינות ביצעו שינויים כאלה, מסיבות שונות – החל ממשברים כלכליים ועד לשינויים פוליטיים. הדוגמא הבולטת של המאה הנוכחית היא הכנסת האירו בעשרות מדינות באירופה כדי ליצור כלכלה משותפת – אך היו גם מדינות שהחליפו מטבעות בשל סיבות דומות לאלו של ישראל. זימבבואה, למשל, נטשה את המטבע שלה לטובת מטבעות זרים – בעיקר הדולר האמריקאי והראנד הדרום אפריקאי; וטורקיה החליפה את הלירה בלירה חדשה ומחקה לא פחות משישה אפסים משוויה – כלומר, כל מיליון לירות ישנות הפכו ללירה חדשה אחת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר