כשהיינו ילדים טבעו בנו את הידיעה המוחלטת והבלתי ניתנת לערעור שחלב טוב לגוף. השנים עברו, היעד המוחלט של פעם הפך למיתוסים מופרכים של היום וכעת הרבה אנשים מבולבלים בנוגע לשאלה אם עדיף לצרוך יותר חלב או פחות. נעזרנו ב-Forefront כדי לסכם את כל מה שצריך לדעת בפחות מ-250 מילים.
לצריכת חלב יתרונות רבים: הוא מקור טוב מאוד לסידן ולוויטמין D, שניהם חשובים לבריאות העצמות, ומפחיתים את הסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים בעצמות בגילים מתקדמים; הוא מספק חלבון באיכות גבוהה, שעוזר בבנייה ותחזוקה של מסת שריר; הוא מכיל את חומצות האמינו השונות שהגוף צריך; וגם רכיבי תזונה כמו ריבופלבין, ויטמין B12, זרחן ואשלגן.
עם זאת, החלב שאנחנו צורכים עשוי גם להיות מקור לבעיות: החלב מפרות שמוזנות במיוחד כדי להגדיל את תפוקת החלב שלהן (וכידוע, הפרות הישראליות הן שיאניות העולם בתנובת החלב – כ-11.7 אלף ליטר בשנה) מכיל הורמונים שונים שאינם בריאים לצריכה ממושכת בכמויות גדולות, במיוחד לאחר הילדות; הוא עשוי להכיל גם אנטיביוטיקה שמשמשת לחיסונן של הפרות; בנוסף, לאחר ההתבגרות מפתחים אנשים רבים ברחבי העולם רמה כלשהי של אי-סבילות ללקטוז, עקב ייצור מופחת של לקטאז, מה שגורם להם לבעיות בעת צריכת חלב; סוגים מסוימים של חלב עשירים בשומן רווי וכולסטרול, שנקשרו לסיכון מוגבר למחלות לב; פן אחר של צריכת חלב היא ההשלכה הסביבתית של התעשייה הזו, שמגדילה פליטת גזי חממה.
לכן, בינקות ובילדות כדאי מאוד לצרוך חלב כל עוד לא רגישים אליו – אך לאחר ההתבגרות, עדיף להמעיט בצריכתו, למעט יוגורטים המומלצים עבור התכונות הפרוביוטיות שלהם, ולהעדיף תחליפים. בישראל קיימים לא מעט סוגים של תחליפי חלב, העשויים מסויה, שיבולת שועל, שקדים או אורז.