X

הקרנת בכורה: מה גרם לאנשים לשלם כדי לראות סרטים של 50 שניות?

היום פחות משעה וחצי לא מצדיקים בכלל הליכה לקולנוע – וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון סרטי אקשן של 3 שעות או את הפרסומות שמוקרנות קודם. אבל פעם אנשים שילמו כדי לראות סרטונים קצרצרים וחסרי עלילה לחלוטין

חווית צפייה בבית הקולנוע . צילום: אילוסטרציה

כולם מכירים את הסיפור על "רכבת מגיעה לתחנה" – הסרט שצופיו ברחו בבהלה מהאולם, בשל העובדה שלא הבינו שמדובר בתמונות בלבד וחששו שהרכבת עומדת לדרוס אותם. אבל בניגוד לסיפור, זו לא היתה ההקרנה הקולנועית הראשונה בהיסטוריה. אפילו לא השנייה, או השלישית. היום התכנסנו כאן להקרנה של כתבה שנכתבה בעזרת Forefront ומספרת על הקרנת הקולנוע המסחרית הראשונה בעולם.

ב-28 בדצמבר 1895 ערכו האחים אוגוסט ולואי לומייר את ההקרנה המסחרית הראשונה, בגראנד קפה בשדרות קפוסין בפריז, במסגרת תערוכה של האיגוד לפיתוח התעשייה הלאומית. האחים הקרינו לא סרט אחד, אלא עשרה – שכל אחד מהם נמשך כ-50 שניות (אגב, לא לגמרי ברור אם “רכבת מגיעה לתחנה” היה אחד מהעשרה, או שהוקרן לראשונה רק ב-1986). הקהל הריע בהתלהבות למדיום החדש.

כידוע, האחים לומייר המציאו את הסינמטוגרף, מכשיר שיכול גם לצלם וידאו וגם להקרין אותו, ב-1895. הסרטים המוקדמים שלהם, שהראו מצבים יומיומיים כמו היציאה מהמפעל שלהם ותינוק מקבל אוכל, הוקרנו תחילה כל אחד בנפרד ובחינם, כדי למשוך קהל, ורק בסוף השנה נערכה הקרנת הלקט הראשונה בתשלום.

הסרטים של האחים לומייר לא היו הראשונים בעולם; תומס אלווה אדיסון הפעיל כבר שנתיים קודם לכן בפריז את הקינטוסקופ – מעין תיבה בעלת שני חורים לעיניים, שאדם יכול היה להצמיד אליה את פניו ולצפות בסרט של כמה דקות. אך האחים לומייר איפשרו לראשונה לקהל של מספר אנשים לצפות בסרט יחד על מסך גדול.

באותו מרתון ראשון של סרטים הכניסו האחים לומייר סכום של 33 פרנק – לא על כל כרטיס, אלא סה"כ. מדובר בסכום של כמה מאות שקלים. כיום, תעשיית הקולנוע מכניסה מיליארדי דולרים בכל שנה, כאשר אורכי הסרטים, תקציביהם והכנסותיהם עלו כולם באופן דרסטי ב-128 השנים האחרונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר