"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיברתם על דיאטה "אחרי החגים" ולא ביצעתם? רק אל תגידו שאין לכם זמן

מדענית מאוניברסיטת לונדון חקרה את היחס של אנשים לתירוצים השונים שאנשים מאשימים בהם את כשלונותיהם – ומצאה שהמשפט "אין לי זמן" הוא אחד הדברים הכי גרועים שאתם יכולים להגיד

,עודכן
0השמעה
אל תעשה את עצמך - יש לך מספיק זמן. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

שוב עשיתם את הטעות של הצהרות חוזרות ונשנות על הדיאטה שתפצחו בה "אחרי החגים", ושוב לא עשיתם שום צעד בכיוון? לפי מחקר חדש שפורסם בימים האחרונים בכתב העת האירופי לפסיכולוגיה חברתית, הסיבה (טוב, בואו נודה בזה – התירוץ) שבו תנקבו בשיחות עם מכריכם תקבע האם הם יראו בכם אנשים חלשים שאינם עומדים במילתם או כאלה שבמקרה נקלעו לנסיבות לא חיוביות. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לעזור לכם לבחור נכון את התירוץ המושלם.

ד"ר יַנינה שטיינמץ, שתוארה הרשמי הוא "קוראת בשיווק" בבית הספר לעסקים של בייז באוניברסיטת לונדון, בחנה כיצד אנשים יכולים לשמור על הכבוד שרוחשים להם עמיתיהם גם כאשר הם אינם עומדים בהחלטותיהם. המפתח, כך נראה, טמון בבחירה האמנותית של התירוצים.

המחקר, המבוסס על שישה ניסויים שכללו כ-1,200 אנשים, חושף הבנה חדה של השפעת הסיבות המוצהרות לחוסר העמידה ביעדים; ד"ר שטיינמץ מזהה שני תירוצים רווחים: חוסר זמן ומחסור בכסף. הגילוי הוא שהתירוצים הללו לא נבראו שווים, ומשפיעים באופן שונה מאוד על האופן שבו אנשים נתפסים לאחר נטישת התחייבויותיהם. ד"ר שטיינמץ מצאה כי ייחוס נטישת החלטות למחסור בכסף נתפס כקביל יותר מאשר ייחוס חוסר העמידה למחסור בזמן.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

באחד הניסויים, המשתתפים קראו על אנשים שלא הצליחו לעמוד במחויבותיהם לאמץ תזונה בריאה יותר. חלקם האשימו את העלות הגבוהה של רכיבים “בריאים”, בעוד שאחרים ייחסו את כישלונם למיעוט זמן. באופן מפתיע, אלה שנקטו באילוצים כלכליים נתפסו כבעלי שליטה עצמית טובה יותר, וכמושכים יותר כשותפים פוטנציאליים בחדר הכושר בעיני המשתתפים.

הניואנסים בתפיסה, מציעה ד"ר שטיינמץ, סובבים סביב השליטה הנתפסת שיוצר התירוץ. מחסור בכסף, שנתפס לעתים קרובות כמגבלה חיצונית, מעניק מראית עין של שליטה במצב, ומשפר את תדמיתו של הפרט. לעומת זאת, חוסר זמן נתפש כעניין שלאדם יש עליו יותר שליטה, ולכן חוסר יכולתו למצוא את הזמן מעיד על חוסר בשליטה עצמית.

לממצאי המחקר יש השלכות על קמפיינים לעידוד בריאות. לדברי שטיינמץ, ארגונים לקידום חיים בריאים יכולים להציע אימונים קצרים ורכיבים ברי-השגה להכנת ארוחות מהירות ובריאות, ולקרוא תיגר על התירוץ האחר – המחסור בזמן. היא אף מוסיפה כי למרות שלא התמקדה בתחומים הללו, יש סיכוי גבוה שגם בדייטים וראיונות עבודה, כאשר מגיעים לכשלונות אישיים, כדאי תמיד לתת להם סיבות שלאדם אין שליטה עליהם, כך שכשלונותיו ייתפסו ככאלו שנגרמו על ידי כוחות גדולים ממנו ולא על ידי חוסר נחישותו להצליח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר