"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מקליט? הטכנולוגיה ששינתה את חיינו לנצח

החשמל בגרסת הזרם הישר, נורת הלהט, הראינוע – את כל אלה המציא תומאס אלווה אדיסון. אבל אחת ההמצאות הגדולות ביותר שלו היתה דווקא המכשיר שנועד לצרכים בידוריים יותר

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: Getty Images

היום זה נשמע בלתי סביר באופן קיצוני, אבל עד לפני 146 שנים, כדי לשמוע מוזיקה היה צריך להיות באותו חדר עם מי שמנגן אותה. זאת מכיוון שעד אז לא היתה דרך להקליט קול ולהשמיע אותו. אבל ב-6 בדצמבר 1877 זה השתנה, בזכותו של אחד מהממציאים הגדולים של כל הזמנים – תומאס אלווה אדיסון. פנינו ל-ChatGPT, שתספר לנו על אחת מההמצאות של אדיסון ששינו את העולם.

ב-6 בדצמבר 1877, חרט אדיסון על דפי ההיסטוריה את תחילת המהפכה של הקלטת קול. ההמצאה של אדיסון, הידועה בשם פונוגרף, סימנה נקודת מפנה בתקשורת ובבידור. המכשיר, שנראה כמו מתקן גלילי עם מנואלה, תוכנן ללכוד ולשחזר צליל. באותו יום היסטורי, הפגין אדיסון שילוב של מודעות עצמית והומור, כאשר הקליט את תחילתו של שיר הילדים "למרי הייתה כבשה קטנה” (שבמחוזותינו ידוע יותר כ”למרים טלה קטן”).

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הרעיון למכשיר שיאפשר הקלטת קול הגיע בעקבות עבודתו של אדיסון על הטלגרף והטלפון. בעוד שתפקידם של האחרונים היה להעביר אותות קול בזמן אמת ממקום אחד לאחר, הוא ראה בעיני רוחו מכשיר דומה שיוכל ללכוד באופן מכני את הקול האנושי, להשמעה חוזרת שלו. התוצאה הייתה מכשיר שהשתמש בצילינדר מסתובב, עטוף בנייר כסף. כאשר אדיסון דיבר לתוכו, רעידות קולו גרמו למעין מחט לחרוט על נייר הכסף. לאחר מכן, סיבוב הידית השמיע מחדש את ההקלטה, ושיחזר את קולו של אדיסון מקריא את השיר.

עם זאת, ההקלטה הזו לא היתה מספיק ברורה לטעמו של אדיסון, ולכן למחרת, ב-7 בדצמבר, הוא הציג לעולם הקלטה שבה הוא שואל את עוזריו מה שלומם. בנוסף, ההקלטות הללו ניתנו לנגינה רק מספר פעמים בודדות, משום שכל השמעה פגמה בחריטות על נייר הכסף. רק בהמשך הוא שכלל את הטכנולוגיה לשימוש בחומרים עמידים יותר, שישמרו את הקול לאורך זמן ונגינות רבות. כידוע, לבסוף פינתה הטכנולוגיה שלו את מקומה לתקליטי ויניל, קלטות, ולאחר מכן אמצעים דיגיטליים כמו תקליטורים וקבצי MP3.

עד מהרה, הפטיפון מצא את דרכו לבתים ומקומות בילוי, ועורר את לידתה של תעשיית המוזיקה המוקלטת. היכולת ללכוד ולשחזר צליל הפכה לתופעה תרבותית, שעיצבה את הדרך שבה אנשים חוו מוזיקה, נאומים וסיפורים. כיום, היכולת להקליט ולשחזר קול נראית לנו כה בסיסית עד שאי אפשר לדמיין את החיים בלעדיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר