"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צפו: לא רציתם אותם בתל אביב? זה מה שקורה לאופניים ולקורקינטים השיתופיים

בארץ מתלוננים על הקורקינטים שחונים לאחרונה על המדרכות, אבל בחו"ל הבעיה ותיקה וחמורה בהרבה. אבל החלק הכי מדהים הוא מה שקורה עם האופניים והקורקינטים הלא רצויים

,עודכן
0השמעה
היום הם חוסמים את הרחוב, מחר הם יכסו שטחי ענק במגרשי גרוטאות. קורקינטים שיתופיים. צילום: אי.פי.איי

טרנד ה"מיקרו-מוביליטי" משתלט על העולם בשנים האחרונות, ומבטיח לאפשר לנו ניידות מקסימלית במחיר מינימלי ולשחרר אותנו מהרכב הפרטי התקוע בפקקים לטובת אופניים וקורקינטים שאפשר להשכיר באמצעות אפליקציה. אלא שלא תמיד השירותים הללו מצליחים, והעובדה הזו גרמה לתופעה חדשה של "בתי קברות" לרכבים דו-גלגליים שיתופיים, ובעיקר אופניים, ברחבי העולם – ובמיוחד בסין. על המדינה שבה הבעיה הזו התפתחה וגדלה לממדים מפלצתיים נספר לכם בעזרת ChatGPT.

אופניים שיתופיים נחשבים לאחת מ"ארבע ההמצאות הגדולות החדשות" שהגיעו מסין. הם הופיעו לראשונה בקמפוס אוניברסיטת פקין במאי 2015, ונועדו לאפשר לסטודנטים לנוע במהירות בין בנייני האוניבריטה ותחנות התחבורה הציבורית הסמוכות. תוך כשנתיים זינקה הפופולריות של שירותים כאלה, עם יותר מ-70 חברות שפרסו ברחבי סין כ-27 מיליון זוגות אופניים. הצבעים הבוהקים והמובהקים של כל מותג הפכו נפוצים ברחובות הערים – אך עד מהרה החלו להיות מזוהים לא עם תחבורה נוחה, אלא עם חוסר נעימות רב.

בספטמבר 2017 הבינה ממשלת סין שהאופניים השיתופיים הפכו לבעיה, והם מפריעים לתנועת הולכי רגל ומכוניות. היא הטילה מגדלות על מספר האופניים שנפרסו, וכל היתר הועברו לאתרים שכונו “בתי קברות לאופניים שיתופיים”. המיקומים הנסתרים הללו, הפזורים בערים שונות במדינה, הפכו למעין שדות ענקיים וצבעוניים, שבהם במקום פרחים או עצים כל צבע הוא אלפים רבים של זוגות אופניים של מותג מסוים שעבר את המכסה שלו או פשט רגל.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

צלם שחוצה את סין לאורכה ולרוחבה מאז ינואר 2018 תיעד את יותר מ-50 בתי קברות כאלה בצילומים עוצרי נשימה מרחפנים, מצלמות 360 מעלות למציאות מדומה, הקלטה נפרדת של הקולות שמשמיעים האופניים שהסוללות שלהם עדיין פעילות ועוד. מטרת הפרויקט הייתה להעלות מודעות להשלכות הסביבתיות הבלתי רצויות של שיתוף אופניים.

התמונות עוררו סערה עם פרסומן – לא רק בסין, אלא בעולם כולו, שכן טרנד שיתוף האופניים והקורקינטים כבר כבש מדינות רבות. בישראל כבר ראינו חברות נכנסות ויוצאות מהשוק – אופו הסינית פינתה מרחובות גוש דן את האופניים צהובים שלה בשלהי 2018. חודשים בודדים לאחר מכן עשתה Mobike את אותו דבר עם האופניים הכתומים שלה. השנה החלו גם חברות קורקינטים חשמליים לנטוש אותנו, כאשר ביוני הודיעה טיר הגרמנית על איסוף כל הקורקינטים צבועי הטורקיז שלה מישראל, ואתמול הצטרפה אליה ווינד, חברה גרמנית-ספרדית שבבעלות יאנדקס הרוסית המפעילה כאן מאות רבות של קורקינטים צהובים. אמנם, הדו-גלגליים החשמליים יקרים יותר, ובדרך כלל מועברים למדינות אחרות – אך בארה"ב מדווח לאחרונה כי אפילו הקורקינטים, שמחיריהם אלפי שקלים ליחידה, נזרקים באלפים סמוך לגבול עם מקסיקו בשל מסקנתן של חברות שזול יותר לזרוק אותם מאשר לשנע אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר