"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם ג’וני דפ "התעלל" באמבר הרד גם במהלך המשפט?

עורכת דינו של ג’וני דפ במהלך המשפט המתוקשר מול גרושתו הפתיעה את הקהל באירוע לעורכי דין וחשפה את הדרך האכזרית במיוחד של צוות התביעה של דפ לערער את בטחונה של אמבר הרד

,עודכן
0השמעה
אמבר הרד וג'וני דפ. צילום: איי.פי.

עורכת דינו של ג'וני דפ הודתה בימים האחרונים בכך שניהלה מה שהיא עצמה הגדירה ‘לוחמה פסיכולוגית’ נגד גרושתו, אמבר הרד, במהלך המשפט המתוקשר ביניהם. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להביא את הפרטים המטרידים.

קמיל ואסקז, שניהלה את רוב חקירות העדים מטעם התביעה במהלך משפט הדיבה בין שני הכוכבים ההוליוודיים, השתתפה לפי משתמש פייסבוק בשם ג’ונת’ן קריימר בוועידה לעורכי דין וחשפה טקטיקות נבזיות במיוחד שבהן השתמש צוותו המשפטי של דפ נגד השחקנית, במטרה לערער את בטחונה של הרד בבית המשפט.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

לדבריו, ואסקז "אמרה שבמהלך המשפט, ייתכן – והיא הדגישה את המילה ‘ייתכן’ – שהיה קצת שימוש בלוחמה פסיכולוגית". הוא המשיך ופירט: “היא אמרה שכל בוקר במהלך המשפט, ‘ייתכן’ שאחת ממחברות צוות ההגנה של מר דפ נכנסה לחדר השירותים בבית המשפט ש(גם) גברת הרד השתמשה בו וריססה את הבושם של מר דפ על קירות התאים".

הטקטיקה המוזרה הזו נועדה לעורר בהרד תחושה של עצבנות ומועקה, בשל התזכורת הריחנית לנוכחותו האינטימית של הגבר שאותו היא האשימה בהתעללות. אך מה שמפתיע במיוחד הוא שוואסקז התגאתה בטקטיקה הזו מול קהל, למרות שמדובר בהתנהלות מפוקפקת מוסרית במקרה הטוב, והתעללות נפשית פלילית במקרה הפחות טוב.

הגילוי הצית ויכוח עז ברשת על הגבולות האתיים של אסטרטגיות משפטיות ועל הדברים שעורכי דין מוכנים לעשות כדי להבטיח תוצאה חיובית במאבק משפטי עבור לקוחותיהם, ללא קשר לשאלה האם הלקוח אשם או לא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר