מתחת לגלים של צפון האוקיינוס השקט – בין חופי ארה"ב ממזרח לבין רוסיה ויפן במערב (מה שנקרא "ים ברינג"), אורב יצור מוזר ועתיק, שהרגלי התזונה שלו מסוגלים להעביר צמרמורת במורד עמוד השדרה שלכם. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להכיר את הצַמָד הפסיפי.
נתחיל במראה המאוד לא מצודד שלו: מדובר בדג ממשפחת הצַמְדָּאִים – מעין צלופחים (תולעים מימיות ענקיות) באורך של עד 80 ס"מ, בעלי שלדים סחוסיים, ופיות חסרי לסתות, הדומים בצורתם לשואבי אבק – בתוספת עשרות שיניים חדות.
בניגוד לרוב הדגים ובעלי החיים, הניזונים מאורגניזמים קטנים יותר או צמחים (או אצות במקרה של דגים), הצמד הפסיפי ניזון מדגים גדולים יותר, בדרך טורדת מנוחה שנשמעת כלקוחה מתוך סרט אימה: הפה הגמיש והשיניים החדות משמשים את היצור הזה כדי להיצמד לטרף, לחורר את גופו ולמצוץ את דמו ושאר נוזלי גופו.
כאמור, בית הגידול של הטורף הטפיל הזה משתרע על שטח עצום, והוא חי באזור הזה גם במים מלוחים וגם במים מתוקים – כאשר הנקבות מטילות את 200,000 הביצים שלהן במים מתוקים, דוגרות על הצאצאים במשך 3-4 שבועות, ואז חוזרות למים מלוחים בזמן שהזחלים מתחפרים לתוך קרקעית הים למשך מספר שנים עד להתבגרות, אז הם מצטרפים למבוגרים במים המלוחים, עד לעונת הרבייה הבאה, שבה יחפשו כולם שוב מים מתוקים. מדובר באחד המאפיינים שאיפשרו לו לשרוד לאורך ההיסטוריה – ולמין הזה יש היסטוריה ארוכה מאוד: צמדים שחו כאן אפילו לפני שהדינוזאורים והעצים הופיעו על היבשה, ושרדו לפחות 450 מיליון שנה ו-4 אירועים אפוקליפטיים על כדור הארץ.
למרות הרגלי התזונה המטרידים שלהם, הצמדים הפסיפיים ממלאים תפקיד אקולוגי מכריע: הם מהווים טרף מעולה למינים שונים של ציפורים, יונקים ודגים גדולים. הסיבה נעוצה בבשרם השומני מאוד, שמכיל פי שלושה עד חמישה קלוריות ליחידת משקל מאשר סלמון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו