X

בקרוב בישראל: הפיתרון שהוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ל-0

כבר יותר מעשור שלא נהרג אף אדם בתאונת דרכים בעיר הספרדית פונטוודרה. איך הצליחה העיר להתגבר על הבעיה שטורדת את העולם כולו מאז המצאת הרכב?

תאונת דרכים, אילוסטרציה. צילום: depositphotos

351 אנשים מתו בתאונות דרכים בישראל ב-2022, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אמנם, ירידה לעומת 2021, אך עדיין נתונים עגומים למדי. ‘פיגוע הדריסה’ אמש נגד מפגינים שחסמו את נתיבי איילון הדגישה עד כמה מכוניות עלולות להיות מסוכנות. אך יש עיר אחת שמצאה פתרון לבעיה – אם כי הוא מגיע עם מחיר משמעותי. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לספר על הרעיון המהפכני מצד אחד ובלתי נתפש מצד שני.

בעיר פּוֹנְטֶוֶודְרַה שבספרד חיים כ-85,000 איש, וההרוג האחרון בתאונת דרכים בה היה לפני למעלה מעשור – בשנת 2011. גם בעשור שלפני כן, נהרג בה בערך אדם אחד בשנה – אחד הנתונים הנמוכים בעולם (בישראל מספר המתים ל-100,000 תושבים הוא בין 3 ל-4 בשנה באופן מתמשך, כלומר כ-3 לכל 85,000), ובסה"כ כ-12 הרוגים מ-1999 עד 2011 (שאחריה, כאמור, המספר היה 0).

מה שקרה ב-1999 הוא כניסתו לתפקיד של ראש העיר, מיגל אַנְשוֹ פרננדז לוֹרֶס, עם חזון נועז לעיצוב העיר מחדש "עבור אנשים במקום מכוניות", לדבריו. כל מרכז העיר, המשתרע על פני 30,000 מ"ר, נסגר לתנועת מכוניות כמעט לחלוטין, וכל מקומות החניה ברחובות בוטלו. התנועה הופנתה הרחק ממרכז העיר, והנוסעים הופנו לחניונים היקפיים. החריגים היחידים הם רכבים המבצעים איסוף והורדה של נוסעים וסחורות, שהורשו להגיע למרכז העיר, אך מהירות הנסיעה בכל האזור הוגבלה ל-30 קמ"ש, ואפילו זמן העצירה המותר בשטח הוגבל.

בתחילה, השינוי הזה נתקל בספקנות והתנגדות מצד הקהילה המקומית, כולל בעלי עסקים שחששו מירידה בלקוחות עקב הגישה המוגבלת. עם זאת, לטענת ראש העיר, עם הזמן היתרונות התבררו כשמספר האנשים שהגיעו לערוך קניות במרכז העיר דווקא עלה.

מעבר להורדת מספר ההרוגים בתאונות לאפס, פונטוודרה חוותה הפחתה של 67% בזיהום האוויר, ואיכות החיים הכללית של התושבים השתפרה משמעותית. כ-15,000 אנשים בחרו לעבור לעיר מאז אימצה אורח חיים נטול מכוניות.

כעת בוחנים בערים רבות נוספות באירופה ובעולם אפשרויות של סגירת מרכזי ערים לתנועה – לפחות ככל שזה נוגע לרכבים פרטיים. ערים מסוימות, כמו לונדון, בוחרות ליישם מדיניות סביבתית שאוסרת על כניסת מכוניות שאינן עומדות בתקני מניעת זיהום מחמירים. גם בישראל נשקלות אפשרויות כאלו, לעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית, קורקינטים חשמליים וכדומה במרכז תל אביב ואזורים אחרים.

כמובן שהמחיר הוא ההגעה אל תוך העיר ומחוצה לה, שהופכת למעט מסורבלת יותר: אי אפשר יותר להיכנס לרכב ולנסוע ישירות מהבית לעבודה או להיפך, אלא הכרחי לעשות חלק מהדרך ברגל או ברכיבה על כלי דו-גלגלי זעיר. המחיר הזה אולי לא בהכרח רע, לפחות אם בעיית הפקקים נפתרת וההגעה מהבית או המשרד לחניון הקרוב אינה ארוכה מהפקקים שהיו בטווח הזה לפני כן. אך מדובר בחישוד עלות-תועלת שכל עיר צריכה לבצע באופן מושכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר