אחת התיאוריות לגבי ההפגנות של העשור וחצי האחרונים בישראל היא שמדובר בפריקת אגרסיות אופיינית לקיץ הישראלי (שנמשך, לפחות בגוש דן, משהו כמו 11.5 חודשים בשנה, מלבד השבועיים הגשומים – אחד בינואר ואחד בפברואר). גם בעולם נפוצה תיאוריה שאנשים עצבניים יותר כשהטמפרטורה עולה. כעת, מחקר חדש חושף גם שמדובר באמת מדעית – וגם הסבר אפשרי נוסף מדוע בארץ התופעה בולטת במיוחד. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להביא את המחקר המדהים הזה:
הקשר בין חום קיצוני לאלימות מעורר עניין כבר עשרות שנים. מחקרים הראו בעקביות כי תקופות חמות מראות מתאם גבוה עם אלימות בין-אישית ואף תסיסה חברתית. עם זאת, הסיבות השורשיות לקשר זה נותרו נתונות לוויכוח. האם החום עצמו גורם לתוקפנות, או שמא מדובר בסיבה עקיפה, שעוברת דרך תוצאות ישירות יותר של החום, כגון יבולים שמתייבשים ויוצרים מצוקה?
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בעיר ברקלי מצביע על כך שחום אכן עשוי לגרום לאנשים מסוימים להיות אגרסיביים יותר – אבל יש טוויסט מכריע: נראה שתוקפנות הנגרמת על ידי חום בולטת יותר בקרב אלה שכבר מרגישים דחויים, מאוימים או נטולי זכויות. למעשה, נראה שהטמפרטורות הצורבות מעצימות את תחושות ההדרה הקיימות, ומניעות אנשים מסוימים לפעול באגרסיביות.
רוברט פיקמנס, דוקטורנט באוניברסיטת ברקלי ואחד ממחברי המחקר, טוען כי המחקר נבע מהרצון לתרום להבנת השלכות שינויי האקלים, הגורמים לחום (ומהצד הנגדי, גם לקור) להפוך לקיצוני יותר. ככל שהטמפרטורות ברחבי העולם עולות, עולה גם חשיבות הבנת השפעות החום על ההתנהגות האנושית.
מחקרים קודמים על ההשפעות הפסיכולוגיות של חום הסתמכו לעתים קרובות על דגימות קטנות ומצומצמות. כדי להתגבר על מגבלה זו, צוות ברקלי גייס כ-900 משתתפים מברקלי שבקליפורניה ו-1,000 מניירובי, בירת קניה. מתנדבים אלו נחשפו לטמפרטורות חדר שונות – 22 או 30 מעלות צלזיוס – ועברו מבחנים שונים של קבלת החלטות ומבחנים קוגניטיביים. הממצאים הראשוניים גילו שלרוב, החום לא פגע משמעותית ביכולות קבלת ההחלטות. אנשים בחדרים החמים דיווחו שהרגישו ישנוניים יותר, אך הביצועים הקוגניטיביים שלהם נותרו יציבים.
עם זאת, משימה אחת, המכונה משימת "ההנאה שבהרס", הניבה תוצאות מסקרנות: במשימה זו, ניתנה למשתתפים אפשרות למחוק חלק מהחסכונות של משתתף אחר, ללא תגמול או סיכון משמעותיים. המשימה משמשת כמדד לתוקפנות. באופן מפתיע, השפעת החום על התוקפנות הייתה שונה מאוד בברקלי ובניירובי – המשתתפים בברקלי לא הפגינו התנהגות שונה משמעותית במבחן זה, אך אלו בחדר החם יותר בניירובי הפגינו חוסר רחמים מוגבר. מעניין במיוחד שההבדל היה בולט יותר בקרב משתתפים המשתייכים לקבוצות אתניות שחוו דחיקה לשוליים במהלך הבחירות השנויות במחלוקת בקניה.
הממצאים הללו מאירים באור חדש את האגרסיביות הישראלית – שעשויה, מסתבר, להיגרם מהתחושה המלווה אותנו שאנחנו שנואים ומוקפים אויבים, מעבר לחום המזרח תיכוני הרגיל. עם זאת, הדבר עדיין צריך להיחקר באופן נרחב יותר כדי לשפר את ההבנה של השפעות גורמים כמו אקלים ותחושות שונות על ההתנהגות האנושית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו