בעוד יותר ויותר אנשים מתחסנים, ממשיך חוסר המידע על אודות תופעות הלוואי לבלבל וליצור שמועות, שרובן אינן נכונות. האם המערכת החיסונית של אלה שפיתחו תופעות לוואי חזקה יותר מאשר אלה שגופם הגיב פחות בחומרה לחיסון, מה שאולי יכול להוכיח שהמערכת שלהם לא מצליחה להיאבק בגוף זר שנכנס לגוף?
"יש כמה רמות של תגובות לחיסון", אומר ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת וחבר בוועדה המייעצת לצט"מ (צוות טיפול במגיפות), ומרגיע: "כאבי ראש, עייפות, כאבים במקום, אלו התגובות המיידיות של מערכת החיסון. כך הגוף מגיב בכניסה של גוף זר למערכת".
יש קשר בין רמות הנוגדנים שמפתחים לתופעות הלוואי?
"אין קורלציה בין התחושות לפיתוח נוגדנים נגד הווירוס. כ־60%-50% חשים בתופעות הלוואי, אבל כ־90% מפתחים הגנה נגד הווירוס. לא נמצא שאנשים שפיתחו תגובות חזקות מוגנים יותר".
ומה לגבי קשר בין תופעות לוואי למערכת חיסונית חזקה יותר?
"בספרות הרפואית לא מופיעה קורלציה בין תגובה מיידית לרמת החיסון. בחלק מהניסויים שבהם אנשים קיבלו גם חיסוני פלצבו, כרבע מהם פיתחו כאבי ראש. זהו גם מרכיב נפשי - איך האדם תופס את החיסון, אם הוא מצפה שיהיו תופעות לוואי. הרבה מהתופעות שקורות יכלו לקרות גם באופן רגיל, אבל מכיוון שהציבור חוסן הוא מייחס את התגובה לחיסון עצמו, וזו הטייה שרואים בנוגע לחיסונים באופן כללי - ייחוס של תופעות שקורות בסמוך לחיסון ומיוחסות אליו".
לפי ד"ר דביר, הסיבות לתופעות הרווחות המדווחות, כמו חולשה וכאבי ראש, אינן ידועות עדיין. בנוגע לדלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), הדעות חלוקות. "יש כל מיני תיאוריות בנושא, אבל יש לציין שהווירוס עצמו גורם לשיעורים גבוהים יותר של מיוקרדיטיס מאשר החיסון. אחת התיאוריות היא שזו תגובה חזקה של מערכת החיסון".
יש בכלל אפשרות להעריך חוזק של מערכת חיסון?
"כשחשפו סטודנטים לנגיף השפעת, הראו שאלה שלא ישנו או שהיו בלחץ גבוה יותר היו יותר פגיעים להידבקות. מלבד זאת, יש פרמטרים מעבדתיים שבודקים את המערכת החיסונית או את המרכיבים שלה. כשיש ירידה במערכת החיסון, רואים את זה מייד. אנשים חוטפים הרבה מחלות ויראליות או זיהומיות. זה לא שמישהו מסתובב עם מערכת חיסונית חלשה ולא מודע לזה. אלה אנשים שמגיעים לבירורים בגלל אירועים חוזרים ונשנים של מחלות זיהומיות, ומה שמשפיע על המערכת הם דברים בנאליים: לחץ, תזונה, שינה. אגב, אנחנו גם לא רוצים מערכת חיסון חזקה מדי, כי היא יכולה לגרום למחלות אוטואימוניות".
בקרוב חיסוני MRNA יופיעו בהקשרים נוספים, וזאת הודות לידע הרב שהצטבר לגביהם בתקופה האחרונה. "אין ספק שייסלל פתח לחיסונים אחרים מהסוג הזה. בודקים את הטכנולוגיה הזו להרבה מאוד שימושים מעבר לחיסונים - לטיפולים במחלות אונקולוגיות, למשל. היעילות שלהם היא שהחומר נשאר מעט מאוד זמן בגוף - נכנס, עושה את הפעולה שלו, ואז מתפרק. הטכנולוגיה הזו לא חדשה, אבל היא קיבלה בוסט רציני בעקבות הצורך המאוד גדול בחיסון מהיר. עכשיו, למשל, אנחנו יודעים שמרווח של שלושה שבועות בין מנה למנה הוא קטן מדי, וחלק ממומחי החיסונים טוענים שיכול להיות שאחרי מנה שלישית לא נצטרך עוד חיסון בטווח הקרוב, כך שלא ברור אם אנחנו הולכים למצב של חיסון מדי חצי שנה או שהמנה השלישית תיתן מרווח גדול יותר".