"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
טלסקופ החלל "ג'יימס ווב" חשף: זו הגלקסיה העתיקה ביותר ביקום
על פי הערכות, הגלקסיה "מייזי", שנקראה על שם בתו של האסטרונום שגילה אותה, נוצרה 390 מיליון שנים "בלבד" לאחר המפץ הגדול • "היא הראשונה שאושרה באופן ספקטרוסקופי"
אזור בגלקסיית שביל החלב שבו נוצרים כוכבים חדשים, כפי שצילם טלסקופ החלל ג'יימס ווב ביולי 2022. צילום: איי.פי.

טלסקופ החלל "ג'יימס ווב" חשף: זו הגלקסיה העתיקה ביותר ביקום

על פי הערכות, הגלקסיה "מייזי", שנקראה על שם בתו של האסטרונום שגילה אותה, נוצרה 390 מיליון שנים "בלבד" לאחר המפץ הגדול • "היא הראשונה שאושרה באופן ספקטרוסקופי"

,עודכן
0השמעה

אחת הגלקסיות העתיקות ביותר שנוצרו ביקוםתועדה לאחרונהעל ידי צוות אסטרונומים, שמעריך שאפילו מדובר בגלקסיה העתיקה ביותר.

הגלקסיה שתועדה נוצרה 390 מיליון שנים "בלבד" לאחר המפץ הגדול. לבני האדם נראה כי מדובר בזמן רב מאוד, אך יש לזכור שבחלל מדובר במשך זמן קצר ביותר בשל המורכבות הגדולה והאיטית של יצירת גרמי חלל כמו גלקסיות.

הגלקסיה "מייזי", כפי שתועדה על ידי "ג'יימס ווב" // צילום: NASA/STScl/CEERS/TACC/University of Texas at Austin/S. Finkelstein/M. Bagley

המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Nature, התאפשר באמצעות תצפיות שלטלסקופ החלל ג'יימס ווב, ששוגר לחללבשנת 2021. הטלסקופ החדיש של נאס"א, שעלות פיתוחו עמדה על 10 מיליארד דולרים, מאפשר למדענים להציץ אחורה בזמן, ובכך לזהות עצמים עתיקים מאוד שהאור שנשלח מהם נחלש מאז יצא לדרך מהמקור שלו לפני שנים רבות מאוד. היחלשות האור הזו היא תהליך שבני האדם יודעים למדוד מבחינה מדעית, ולכן המדענים יכולים לחשב לאחור את נקודת הזמן שבה הוא יצא לדרך.

כדי למדוד את גילם של עצמים עתיקים בחלל, החוקרים מאבחנים את סוג האור שמגיע מהם ואת התהליכים שאותו אור עבר. זהו תהליך מורכב המצריך מכשירי מחקר עדינים ביותר, שמזהים בתוך קרן האור גם את השפעת היסודות השונים של סוג האור שהם פולטים, שכן לאור אחד מהם יש צבע שונה מהאורות שנפלטים מיסודות אחרים בגלקסיה המרוחקת.

שיגורו של "ג'יימס ווב" לחלל, ב-2021 // צילום: רויטרס

הגלקסיה העתיקה זכתה לשם מייזי, על שם בתו של האסטרונום שגילה אותה, שחגגה את יום הולדתה באותו יום של גילוי. סטיבן פינקלשטיין, שעמד בראש צוות החוקרים מאוניברסיטת טקסס שגילה את הגלקסיה, אמר: "הדבר המרגש ביותר בגלקסיה הזו היא שזו הייתה אחת הגלקסיות הרחוקות הראשונות שזוהו על ידי 'ג'יימס ווב', והיא גם הראשונה שאושרה באופן ספקטרוסקופי".

עד כה, זוהו ארבע גלקסיות בלבד מאותה תקופה עתיקה. החוקרים מעריכים כי ישנן לפחות עוד 10 גלקסיות כאלו, שבני האדם עוד עשויים לגלות אותן בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו