"חד הקרן האסייתי": האם פריצת דרך גנטית תציל את בעל החיים שכמעט נכחד?

צוות בינלאומי של מדענים הצליח לפענח לראשונה את הגנום המלא של אחת החיות הנדירות ביותר בעולם - ה"סאולה" (Pseudoryx nghetinhensis), המכונה גם "חד הקרן האסייתי". מחקר פורץ הדרך, שפורסם בכתב העת היוקרתי Cell, מספק תקווה חדשה להצלת מין זה מסף הכחדה, אם עוד לא מאוחר מדי.

הסאולה, בעל חיים ממשפחת הבקר החי ביערות ההרריים של וייטנאם ולאוס, נחשב לאחד היונקים הנדירים ביותר בעולם. למרות שהוא מאופיין בזוג קרניים ארוכות וישרות וסימונים לבנים ייחודיים על פניו, המין לא תואר מדעית עד 1993, ועד היום אף מדען לא ראה אותו בטבע.

"הסאולה מוגדר בסכנת הכחדה קריטית, עם אוכלוסייה שמוערכת ב-50 עד 200 פרטים בלבד", מסביר ד"ר מין דוק לה, זואולוג מאוניברסיטת וייטנאם הלאומית ושותף למחקר. "התיעוד האחרון של הסאולה היה בשנת 2013 במצלמת מעקב, ומאז לא נראה אף פרט בטבע".

במסגרת המחקר, השתמשו המדענים בדגימות עור, שיער, עצמות ורקמות אחרות כדי לשחזר את הגנום של הסאולה ולהרכיב רצף גנטי מקיף של 26 פרטים שונים. הניתוח הגנטי חשף ממצאים מפתיעים שעשויים להיות מכריעים למאמצי השימור.

סיכוי להישרדות ארוכת טווח

"גילינו להפתעתנו שהסאולה מתחלק לשתי אוכלוסיות גנטיות נפרדות - צפונית ודרומית - עם הבדלים גנטיים משמעותיים," מציין גניס גרסיה אריל, ביולוג מאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק. "הפיצול התרחש לפני 5,000 עד 20,000 שנה."

אמנם המגוון הגנטי של שתי האוכלוסיות הצטמצם עם הזמן, אך כל אחת מהן איבדה חלקים שונים מהקוד הגנטי שלה. "השונות הגנטית שאבדה בכל אוכלוסייה משלימה את האחרת," מוסיף אריל. "כך שאם נשלב ביניהן, הן עשויות לפצות על מה שחסר לאחרת".

מודלים ממוחשבים שערכו החוקרים מצביעים על כך שתוכנית רבייה בשבי המשלבת פרטים משתי האוכלוסיות עשויה להיות האסטרטגיה הטובה ביותר להצלת המין.

"אם נצליח להביא יחד לפחות תריסר סאולות - רצוי תמהיל מהאוכלוסיות הצפונית והדרומית - כבסיס לאוכלוסייה עתידית, המודלים שלנו מראים שלמין יהיה סיכוי סביר להישרדות ארוכת טווח", מסביר פרופ' ראסמוס הלר מאוניברסיטת קופנהגן.

האתגר: למצוא אותם בטבע

האתגר העיקרי נותר איתור פרטים חיים, משימה מורכבת בהתחשב בעובדה שכבר 12 שנים לא נראה אפילו פרט אחד בטבע. הניתוח הגנטי החדש עשוי לסייע למדענים במשימת החיפוש.

"חוקרים רבים ניסו ללא הצלחה למצוא עקבות של סאולה באמצעות שיטות כמו דנ"א סביבתי במים ואפילו בעלוקות החיות באותו בית גידול", מסביר ד"ר לה. "שיטות אלה מסתמכות על זיהוי פרגמנטים זעירים של דנ"א - וכעת כשאנחנו מכירים את הגנום המלא של הסאולה, יש לנו ארגז כלים גדול בהרבה לזיהוי אותם פרגמנטים".

מומחים מעריכים כי למרות האתגרים, המידע הגנטי החדש מהווה צעד משמעותי בניסיון להציל מין ייחודי זה, שפעם נחשב לאגדה והיום מהווה סמל למאבק לשימור מגוון המינים העולמי.