רוב המכות מההגדה לא מצאו דרכן לספורט הישראלי, גם לא הכינים – למרות שלא מעט דברים בו גורמים לנו להתגרד - אבל אנחנו באנו לעשות לכם סדר. אז למרות שכבר מצאתם את האפיקומן וגיליתם מי לקח את כל הקופה בטורניר החד גדיא, לפניכם עשר המכות של הענפים השונים בארץ. הסדר אקראי.
1 - אלימות. היא סוגרת לנו את הפינה של המכה הראשונה בהגדה – דם! היא נוגעת לכל הענפים, אבל אפשר לייחס אותה בעיקר למגרשי הכדורגל, שמשום מה לא יודעים שובע מקטטות שלא פעם מאורגנות מראש בין קבוצות אוהדים, מהתנגשויות עם כוחות המשטרה שמפריזה לא פעם בעצמה בהפעלת כח, והשחתה פראית של מתקנים בשביל הכיף.
זה כבר נגמר בפגיעות בגוף ובנפש, באסונות שחלקם הושתקו, ולמרות כל מיני ועדות סרק בכנסת שמסתכמות בהכרזות ללא כיסוי של הח"כ המזדמן – לאיש לא באמת אכפת מספיק כדי למצוא פתרון שניתן ליישם.
אוהדי מכבי חיפה בעימות עם המשטרה | תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
2 - המגרשים. סמי עופר בחיפה, תענוג. טדי בירושלים, מלהיב. יד אליהו בתל אביב, אווירה מחשמלת. הארנה הירושלמית, אירופה. אבל, כמה צפרדעים צריך לבלוע האוהד הממוצע כמעט בכל שאר המגרשים.
למה הי"א המרופט באשדוד זכה להגיע לשנת 2025 ויישאר איתנו עוד שתי עונות לפחות. איך זה שזמן היציאה מהחניון באצטדיון הכדורגל "שלמה ביטוח" בפ"ת, אחרי סיום המשחק, זהה באורכו לזמן המשחק ששוחק בו.
ומי אחראי לכך שגם מי שיושב באולם הכדורסל "לב המושבה" בנס ציונה, מתבשל מקרני השמש. על הקורה בשאר הענפים לא נרחיב, כי הסטנדרט שם מינימלי, כמו הטעם של הנקניקיות העלובות במזנונים שמגיעות עם מחיר מקסימלי.
3 - אתלטיקה. אומרים שהשריר הכי חזק של היהודים הוא זה של המוח, אבל כדי להבין עד כמה קצרים שאר השרירים, הנה לפניכם רשימה מצומצמת של שיאי ישראל. אין הסבר טוב מזה:
קפיצה לגובה, נשים – 1.94 מטרים, שהיה שיא העולם בין 1972 ל-1974. השיא הנוכחי, 2.10 מטרים. זריקת דיסקוס, נשים – 59.92 מטר, שהיה נמוך משיא העולם שנקבע ב-1961 ועומד היום על כמעט 17 מטר יותר (מאז 1988). ריצת מאה מטר, גברים – 10.20 שניות, שהיה שיא העולם בין 1941 ל-1956 והיום עומד על 9.58 שניות (מאז 2009).
רגע, אחד לסיום, כי זה רק הולך ומדרדר: קפיצה לרוחק, גברים – 7.99 מטרים, ס"מ אחד יותר משיא העולם של 1931. היום עומד השיא העולמי על 8.95 מטרים (מאז 1991). אין מה להוסיף, מכת חושך.
4 - חובבנות. בעוד הכדורגל והכדורסל נחשבים למקצוענים, בלי קשר לרמת המשחק, מה אפשר להגיד על ענפי הכדור המשניים יותר. לא יותר מדי. למשל ששחקן כדוריד ישראלי, בליגת העל, יגיע לאימונים רק אחרי שסיים יום בעבודה האמיתית שלו וישחק לרוב מול קהל שמורכב מהמשפחה שלו והחברה. כך גם בכדורעף, שם יש אווירה של חוג שהורי השחקנים שכחו להוציא אותם ממנו בגיל 16.
גם בטניס חטפנו הנחתה מימים של שחקנים במקומות 11 עד 30 בעולם ועד לכך שהמחבט מספר אחד שלנו היום נמצא במקום ה-531. נכון, מדובר בבעיות תקציב וגם רמת עניין, אבל כשאתה רואה 15 אלף איש מרעישים עולמות במשחק כדוריד בליגה הגרמנית, קשה להתייחס ברצינות לענפים אלה ואחרים.
5 - עסקונה. יאמר לזכותם של העסקנים כי הם יודעים להוציא מים מהסלע בלי עזרה מאלוהים, אולי גם כי אין להם אחד כזה, כשהם מוציאים את כל החשק מהספורט, עד הטיפה האחרונה. העבודה הכי טובה שהם עושים היא לסדר ג'ובים, כולל מקום בהרכב של קבוצת ליגת העל למי שקרוב אליהם בקשר דם או עסקי.
העיקר להיות ליד הצלחת, גם אם אין להם שום הבנה מקצועית בענף שהם מופקדים עליו. תמצאו אותם בכל ענף, בכל איגוד, סוגרים עסקאות של פיפטי-פיפטי בין מכבי להפועל, מרימים לחיים באיזה כינוס, לרוב בחו"ל, שנועד יותר לשופוני ופחות כהזדמנות לקידום ממשי של הספורט. לפחות המקום שלהם באליפות עולם לעסקונה מובטח.
6 - פלילים. אלימות במגרשים ומסביב להם, שגובלת בפלילים, לא חסר לנו, אבל בספורט שלנו שמור מקום של חוסר כבוד גם לרשימה הבאה: רימון רסס שנזרק בפתח ביתו הפרטי של ספורטאי עבר ועסקן בהווה. ירי שמנפץ חלונות בביתו של בעלים של קבוצה אחד.
ניסיון חיסול ממשי של בעלים אחר או של חבר הנהלת באיגוד של ענף פופולרי בירי מטווח קצר. באורח פלא, כשאלו מתפנים מהלם הרימון או כדור האקדח, הם תמיד "לא יודעים מאיפה זה בא" וכמובן קובעים בנחרצות כי "אין לנו יריבים או קשרים לעולם התחתון". המשטרה, תסמכו עליה, תמסמס את החקירה, עד לקליע הבא.
7 - לגיונרים. מה לעשות שלא כולם יוסי בניון או עודד קטש. למעשה, רוב הלגיונרים הישראלים חיים בסרט, בו הם יודעים בעל פה את התסריט עם השורה האלמותית: "זאת הגשמת חלום, מכאן אני יכול רק להתפתח".
הם אומרים את המילים האלה ברצינות תהומית, גם אחרי שחתמו בשקרספור מהליגה הטורקית השנייה, בקבוצת תחתית בלגית שהם מקבלים בה פירורי דקות או בקבוצה הקפריסאית שאחרי 5 מחזורים תפסיק לשלם משכורות ותתפרק.
"לאן אני מכוון? לליברפול, לברצלונה, להרכב של באיירן מינכן", הם יתאפקו לא להיקרע מצחוק אחרי שרשמו שלושה מחזורים לסיום העונה את הבישול הראשון במדי הקבוצה הפולנית שהם אפילו לא יודעים להגות את שמה. אז מה הפלא שהלגיונר האחרון שלנו הגיע תוך שנתיים ממכבי חיפה לקבוצת מרכז טבלה באנדורה.
8 - ראיונות. זה כולל את מה שקורה בסיומו של משחק, עדיין על כר הדשא, ואת מסיבות העיתונאים. הם יעמדו שם, מתחת ללוח התוצאות עליו מרצדת תבוסת ה-4:0 שחטפה קבוצתם, ויספרו לנו, מאמנים ושחקנים כאחד, שהתוצאה משקרת. התוצאה כן, לא הם חלילה.
הם יוסיפו שהיריבה כבשה ארבעה שערים משני מצבים. שהם החזיקו יותר בכדור, שאלילת המזל בגדה בהם, שהשוער של היריבה התחפש לטיבו קורטואה ותפס יום של פעם במאה שנה.
לקראת חצי גמר גביע המדינה בכדורסל, אליו העפילו אחרי שניצחו את סוגרת את הטבלה בהארכה, הם יצהירו: "נכון שמכבי תל אביב פייבוריטית, אבל היו דברים מעולם ואפשר להפתיע – באנו כדי לנצח". ואל תדאגו, יש מי שיאכלו את החרטה הזאת
9 - המנפחים. כבר 55 שנה אנחנו עוד רגע עולים עוד פעם למונדיאל, וגם ההופעה הראשונה ביורו היא עניין של זמן. ותאמינו לנו, מלך השערים של מכבי חיפה נערים א', זה הדבר הגדול הבא, ליונל מסי של הכרמל.
ותראו איך עוד שנתיים, הפורוורד של מכבי תל אביב, מככב בבוגרים כמו שאראס, ונבחר הכי נמוך שלישי בדראפט ה-NBA. לברון ג'יימס כבר שם לו עוקב באינסטגרם ומנסה לשכנע אותו לחתום בלוס אנג'לס לייקרס. גם שלח לו זוג נעליים חתומות.
וכך זה יהיה תמיד – הספורט הישראלי יספר לעצמו סיפורים וגם יאמין בהם. חושבים שהגזמנו? תשאלו את דניאל פרץ. הוא עוד רגע יורש את מנואל נוייר בבאיירן מינכן, אם מנצ'סטר יונייטד לא תגנוב אותו.
10 - השידורים. בנקודת זמן מסויימת, בשנים האחרונות, מישהו בעמדת השידור או באולפן שקודם למשחק התבלבל. הוא אמנם ראה על כר הדשא או דרך המסך הקטן את הקבוצות שעלו למשחק המרכזי והבחין בשמות כמו ערן זהבי, עומר אצילי או דין דוד, אבל החליט שהצופה בבית חיכה דווקא לו – השדר עמוס האמירות המתוסרטות שהכין בעוד מועד בבית.
אולפן ליגת האלופות לקראת ברצלונה מול פריז סן ז'רמן או שידור ישיר של ליברפול מול מנצ'סטר סיטי? אז מה עם על המגרש עומדים ללהוט השמות הגדולים של אירופה, פרשנינו הריק מתובנות והמלא בקלישאות בטוח שהוא הכוכב של הערב. הוא ימטיר ברד של בלבולי מוח על הצופה האומלל, שרק יקווה כי ימצא את הכפתור שמעביר את השידור לשפת המקור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
