שוב גילוי נאות על ניר קלינגר: אני אוהב אותו. הוא אחת הדמויות החשובות בכדורגל הישראלי לדורותיו. במכבי חיפה, במכבי ת"א ובנבחרת ישראל. שחקן ומאמן חשוב, דמות משמעותית, מנהיג כריזמטי. אפילו להפועל חיפה הביא גביע. אבל כשהגיע להפועל ת"א, הגלגל התחיל להסתובב לו אחורה.
קלינגר פוטר אתמול (ראשון), אבל הוא סיים די מזמן. אפילו הראיון שלו שלשום אחרי התבוסה לבני יהודה היה אחר. הוא שידר כניעה. ראיתי וסימסתי לעורך שלי ולעוד חבר, שהוא סיים, ועל כך עוד תצא הודעה.
היו הרבה סימנים לסוף הזה, אבל ברגע שלפחות תודעתית קלינגר הפסיק להיות מאמן שמביא פתרונות למועדון החולה הזה, והפך להיות מהדורה מודרנית של שייע פייגנבוים, תם הטקס. קודם כל כי שייע יש רק אחד, ואין מקום לעוד אחד כמוהו - אבל האסון של ניר קרה כי לפני שהתייחסו אליו כקלינגר המאמן, דיברו על המעטפת שלו - התנועה המגונה לקהל של מכבי, ששת המשחקים בחוץ, ראיונות הקזבלן איתו בסוף כל משחק.
תדע כל אם עברייה: כשעושים עליך דמות פייגנבוימית ב"בובה של לילה", זה אומר שהגרזן הופיע במערכה הראשונה. וכמו פילים שיודעים הרבה קודם שצונאמי מגיע, אני הרגשתי פיל מזמן.
הכדורגל הישראלי נמצא במפולת שלגים. קלינגר הגיע למועדון חולה, והוא מעביר אותו לבא אחריו, שמצחיק ששמו הוא רפואה. קובי, כמו קלינגר, מציג רכבת הרים בקורות חייו, אבל הסיפור שלו הוא בעיקרו הישרדות ושיחות לונג דיסטנס עם הלוזונים ואיזי שרצקי. וכשהפועל ת"א עוברת מייד אחת ששידרה הישרדות לשורד חדש־ישן, מתקבע בתודעה מועדון כדורגל ששכח מה זה להצליח.
מחזיקים בו בעלים שקיבלו אותו לידיים כאילו היה רשת ויקטורי. לנהל מועדון כדורגל זה העסק המסובך ביותר בעולם. צריך לנהל בו כסף, ובעיקר אנשים. קלינגר נכשל כי יישר קו עם המודל המסכן והשורד שנבנה שם בשנים האחרונות. וכשווינר נאלץ להפוך את עורו - ככה זה נראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו