נבחרת ישראל מתחילה בשבוע הבא טורניר מוקדמות נוסף בניסיון להגיע לטורניר גדול. למרות שהמונדיאל גדל ל-48 נבחרות ויבשת אירופה קיבלה עוד שלושה כרטיסים לטורניר, הסיכויים של נבחרתנו להעפיל לא גדלו, אולי להפך.
אחת הסיבות לכך היא שעדיין אין לנו מסה מספקת של לגיונרים שמשחקים באופן קבוע בקצבים גבוהים בחמש הליגות הטובות באירופה, דבר, שאם יקרה בעתיד (ואני מאמין שאנחנו בדרך לשם עם הדור האיכותי) ישדרג משמעותית את הנבחרת ויהפוך אותה לתחרותית גם מול הנבחרות משולי הדרג הראשון והדרג השני.
יש לנו שוער ששייך לאחת הקבוצות הגדולות בתבל ויהיה ברמות הגבוהות בעתיד הנראה לעין, ויחד איתו נמצאים בתהליך נסיקה ענאן חלאיילי, אוסקר גלוך ומנור סולומון, אבל עדיין חסרים לנו שחקנים בעמדות מפתח (בלם, קשר אחורי, חלוץ). אז במצב העניינים הנוכחי, ניסיתי לדרג את חמשת הישראלים הכי איכותיים שמשחקים בליגה שלנו, ורובם אמורים גם להיות חלק מרכזי בקמפיין הקרוב של רן בן שמעון במוקדמות המונדיאל.
אתחיל דווקא במי שלא נכנס, גבי קניקובסקי, שהוא בטופ של שחקני הליגה אצלנו כבר חמש שנים ובעונה שעברה בחרתי בו לשחקן העונה, אבל כמו שאמר בן שמעון – "הוא קרוב, אבל הפעם בעמדה הספציפית הזאת העדפתי שחקנים אחרים".
אז הנה הבחירה שלי ל-5 הישראלים הטובים בליגת העל
5. עומר אצילי - בית"ר ירושלים
בחמש העונות האחרונות שאצילי סיים כשחקן בליגת העל, הקבוצה שלו לקחה אליפות. יותר מזה, החזרה שלו למכבי חיפה מקפריסין היתה המהלך שהפך את מכבי חיפה לאלופה שלוש שנים ברצף ולאחת הקבוצות הדומיננטיות והמרשימות בעשורים האחרונים.
אז אחרי מאבק מתוקשר והפכפך, מי שזכתה בשרותיו הפעם היא בית"ר ירושלים, רק שבניגוד לשני הקאמבקים הקודמים של אצילי, הוא לא חוזר לקבוצה מוכנה שרק צריכה את הדחיפה הנוספת לכיוון הצלחת, אלא לקבוצה עם סגל לא מאוזן עם שחקן איכותי עם אישיות מורכבת בעמדה דומה לשלו.
בינתיים, אצילי מספק מספרים יפים (מעורב בשער כל 109 דקות), אבל כדי להניף צלחת שישית בקבוצה שלישית, הוא יהיה חייב לחזור לדומיננטיות ההתקפית שהייתה לו בשתי עונותיו האחרונות בחיפה, ולא בטוח שבמרקם המקצועי והאנושי העדין שהוא נכנס אליו בירושלים, הדבר הזה אפשרי.
4. ירדן שועה – בית"ר ירושלים
על האיכויות המקצועיות של שועה אין ויכוח. ראיית משחק נהדרת, יכולת תפיסת מרחב יוצאת דופן, שיפר משמעותית את איכות הבעיטה והכי חשוב – נראה שהוא עבר תהליך התבגרות שגורם לו להיות יציב יותר בתוך משחקים ובין משחקים, ומונע ממנו נפילות משמעת שעצרו אותו בעבר.
ועם כל זאת, שועה צריך לעשות עוד קפיצה קטנה (אבל מאוד קשה לביצוע) כדי לקחת את בית"ר על הגב ולהחזיר עטרה ליושנה. יצחקי כן הצליח להניע את שועה ולגרום לו להיות יותר מחויב טקטית, אבל יש עדיין דקות במשחק שבהם הוא מייצר רצף פעולות שלילי, אם זה באיבודי כדור ואם זה באיבוד העמדה מבחינה הגנתית. זה מונע ממנו לעשות את הקפיצה הגדולה ולהפוך אותו לשחקן הרכב בנבחרת ואחד שלוקח קבוצה על הגב וסוחף אותה לאליפות.
3. מיגל ויטור – הפועל ב"ש
ביוני 2016, הפועל ב"ש הביאה מפאוק סלוניקי בלם פורטוגלי, מיגל ויטור שמו, מהלך שבפרספקטיבה של זמן נדמה כאחד הטובים שהמועדון האדום מהנגב עשה אי פעם. עם השנים ויטור הפך לבשר מבשרה של ב"ש ומדינת ישראל ולפני שלוש שנים, קיבל אזרחות, הפך לבלם נבחרת ישראל ואף ענד את סרט הקפטן בדקות הסיום של המשחק מול בלארוס.
ויטור, שעוד 3 חודשים וחצי יחגוג 36 אביבים, אמנם איבד מעט את המהירות והעוצמות שלו, ועדיין, מה שהוא שכח מבחינת הבנת משחק, בלמים אחרים בליגה לעולם לא ילמדו. יכולות ההנהגה שלו, קריאת המשחק (יש רגעים שנדמה שעוד לפני שהשחקן עם הכדור מחליט לאן הוא רוצה למסור, ויטור כבר יודע ונמצא שם לפני החלוץ) והשליטה בקצב עדיין שם והן חלק חשוב מההצלחה של ב"ש ומתקוותיה לאליפות.
2. דור פרץ – מכבי ת"א
השחקן שסביבו זרקו לאזטיץ' בונה את כל סגנון המשחק של מכבי ת"א ומספק העונה מספרים אדירים גם בליגה וגם באירופה. היכולות הפיזיות והתנועה של פרץ ללא כדור הן יוצאות דופן ביחס לכדורגל שלנו ובזכותן הוא מכפר על העובדה שהוא לא נקי טכנית, מה שמנע ממנו קריירה אירופית משמעותית.
פרץ שיחק העונה מעל 3,200 דקות וזה עוד לפני הפלייאוף. הוא מספק מספרים אדירים לקשר מרכזי (מעורב ב-20 שערים בכל המסגרות) ובמידה ומכבי ת"א תצליח לעבור את ב"ש בפלייאוף, הוא יהיה שחקן העונה.
1. דיא סבע - מכבי חיפה
בתחילת העונה היה הרבה רעש סביב סבע וההחלטה של ברק בכר להחזיר אותו לסגל של מכבי חיפה. אם נשים את כל הרעשים החיצוניים בצד, מבחינה מקצועית, זה היה המהלך הטוב היחיד של מכבי חיפה בקיץ. הירוקים נפלו כמעט בכל שחקן רכש שהביאו, בטח בחלק הקדמי, מה שהפך את התלות ההתקפית בסבע לאבסולוטית, ודיא אכן מספק מספרים יוצאי דופן.
מעורבות ב-27 שערים, מה שאומר שערבישול כל 74.5 דקות (ארלינג האלנד לצורך ההשוואה, מעורב בשער כל 102.7 דקות), יכולת אדירה לפתוח הגנות במסירה או בבעיטות מקו שני ועליונות התקפית מרשימה.
סבע הוא השחקן הישראלי הטוב בליגה ואחד שסביבו צריך ברק בכר לבנות את ההתקפה בשנים הקרובות בתקווה כמובן למצוא את השחקנים הנכונים שיקיפו אותו, יורידו ממנו עומס ויחזירו את הירוקים לעונה אירופית משמעותית ולמאבק האליפות.
