1 קווים לדמותו של אוהד מכבי חיפה מאתמול בבוקר עד שהתחיל המשחק בתשע בערב: 6 פעמים גיחות לשירותים, אפס פיריון במקום העבודה, 3 לאפות בצהריים, 7 כוסות קפה, יורד לים - עולה מהים, מחליף שומר מסך בסלולרי, נכנס 11 פעם לאתרים להתעדכן, שומע רדיו מקומי, עובר לרדיו האזורי, גדי נס, עוד נס קפה, 3 סוכר בלי לבחוש, בודק הרכבים, שומע שיונתן כהן פצוע נגד מכבי פ"ת, מעדכן 14 איש, מקיא, נכנס להתקלח, מתדלק, בולע סברינה, בודק בית שחי, מחליף חולצה, יורד בפרויד, רואה את ציון מרילי ואיתן אהרוני. הגיע הזמן אומרת אמי.
בקיצור, לא קל לו לאוהד מכבי חיפה, לא בעשור הזה, וגם לא ב־39 דקות פתיחה מוחצות מול אשדוד. מה לא היה שם, כולל כל העולם נגדנו וגם אוראל גרינפלד. אצילי מבקיע ונפסל, פנדל מאושר ונפסל, רוקאביצה המנחוס בהרכב, ומה ברק בכר מרכיב אותו בכלל?
אבל אז רוקאביצה סיים התקפה מסחררת שמעורבים בה כל האצילים, הצ'רונים והחזיזות, ופתאום ניקיטה הביא את גול הח"י שלו, ואפשר לרדת רגע לנוח ולחשוב.
2 בינתיים, אחרי שסילקה את חיפה מהגביע, נסעה מכבי ת"א לביתו של היתוש הטורדני מכבי פ"ת. היה צפוי שגם ריצה מוטרפת של 15 משחקים רצופים תסתיים באפיסת כוחות בפלייאוף. כנראה שמכבי חיפה טובה יותר ממכבי ת"א העונה, אבל בטווח הרחוק מדובר בתקלה די מקרית עבור האלופה, שקשורה גם בפתיחת עונה מזעזעת.
בהנחה שהאליפות תיסע העונה צפונה, חובת ההוכחה בעונה הבאה תהיה דווקא על מכבי חיפה - להראות שהיא כאן לטווח ארוך, ולא לאפיזודה חולפת של פעם בעשור.
בעניין הבאתו של אצילי מסתמן בבירור כי יענקל'ה שחר אולי אכל את הדגים המסריחים, אבל כבש את העיר ולא גורש ממנה. אצילי בהגעתו הוא הדבר מה הנוסף שהפריד העונה בין מכבי חיפה למכבי ת"א. הוא התגבר על הרעשים וקבלות הפנים, על הלעג ביציע והגיע אחרי פתיחה מעט הססנית, הפך חד וקטלני, קבוצתית ואצילית.
גררו ושכטר הבקיעו בפ"ת, אשדוד גרמה לאוהד חיפה הממוצע לחשב את קיצו לאחור, אבל דוניו הוריד את רמות הסוכר לנורמל.
זה נגמר ונשאר על 4 הפרש ורק 6 נקודות בכספת. זה אומר 90 אחוז סיפור גמור. עבור האלופה היוצאת זו תהיה סגנות עם כוכבית (חיפה לא תנצח אותה כנראה לעולם), ועבור האלופה הנכנסת - אליפות מספר 13.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו