רפורמת הבגרויות: עידוד למגמת ההנגשה

תעודת הבגרות בישראל היא המטרה המרכזית של בית הספר העל־יסודי בפרט ואולי של כלל מערכת החינוך. היא אחד השערים הקשיחים להגדרת המעמד ולסיכויי הצלחה בחיים. גיליון הציונים הזה גם משפיע באופן משמעותי על הנגישות לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, שמשקללים, כל אחד על פי ראות עיניו, את ממוצע תעודת הבגרות עם ציון הפסיכומטרי, ובהתאם למספר שמתקבל קובעים אם המועמד או המועמדת יתקבלו לפקולטה מסוימת.

בשנים שקדמו למהפך 1977, כאשר דיכוי המזרחים היה בשיאו, שיעור המזרחים באוניברסיטאות היה נמוך ביותר. לשם המחשה: בשנת 1980 רק 20% מכלל בני ה־17 היו זכאים לתעודת בגרות, אולם תחת שלטון הליכוד התחוללה מהפכה כך שב־1990 עמד שיעור הזכאות על 30%, ב־2000 על 40%, וב־2013 על 53.4%. על פי נתוני משרד החינוך, שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב בשנה"ל 2020-2019, שחצי ממנה התנהלה בלמידה מרחוק, עמד על 73.4% - עלייה של 3.7% ביחס לשנה שקדמה לה. כ־64% מכלל הזכאים לבגרות, שהם כ־74 אלף מסיימי י"ב, עומדים בדרישות הסף לכניסה לאוניברסיטאות.

מי שלא מסכים עם השינויים הדרמטיים שהתחוללו במערכת החינוך הוא המשפטן פרופ' מני מאוטנר מאוניברסיטת תל אביב. לאחרונה פנה בהתרסה אדנותית לח"כ דודי אמסלם: "תנועת הליכוד הובילה את המדינה. עליך לשאול את עצמך ביושר: מה עשינו אנו כדי לצמצם את הפערים בהשכלה בין אשכנזים למזרחים? אני סבור שהתשובה שיהיה עליך להשיב היא: לא עשינו כמעט כלום".

המשפטן המכובד מעיד כאלף עדים על כך שתפיסתו הפוליטית־אידיאולוגית מעלימה כהרף עין את העובדות הבסיסיות הניצבות מולו בתחום מרכזי של שיפור ממשלתי של הנגישות לתעודות הבגרות. האם מהפכת המכללות והגידול בנגישות לאוניברסיטאות של המעמד הבינוני המזרחי והערבי, שאותו יצרו וביססו תנועת הליכוד ושותפיה, נולדו מקצף הגלים - או מהעובדה שהתחולל שינוי דרמטי בסוגיית הנגישות לתעודות הבגרות?

התפיסה המתנשאת כי תנועת הליכוד היא הרוע המוחלט, שלא חוללה דבר בתחום החינוך, מנותקת מהעובדות, ובכל זאת נשמעת תדיר מעל כל גבעה אקדמית כאמת אבסולוטית שאין לערער עליה.
אני סבור שהרפורמות בתעודת הבגרות בעשורים האחרונים היו גורם רב־השפעה על הדמוקרטיזציה בחינוך ובעיקר על המאמץ הממלכתי, שנועד לחזק את נגישות השכבות החלשות ואלה שבפריפריה לחינוך בכלל ולמוסדות השכלה גבוהה בפרט.

יש קו ישיר בין הרפורמות ההן לבין הרפורמה בבחינות הבגרות, שמקדמת בימים אלה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. לפי הרפורמה החדשה, המקצועות ההומניים יוחלפו בבחינות חיצוניות בהערכה פנימית מטעם בית הספר. הרפורמה אמורה להבטיח שבמקצועות כמו תנ"ך, ספרות והיסטוריה, לא יהיו בחינות בגרות המבוססות על שינון, ובמקומן יתקיימו תהליכי הערכה מגוונים ודיאלוגים.

אכן, יש סכנה כי יחידות הלימוד במקצועות ההומניים יידחקו הצידה, והצוות החינוכי יתמקד ביחידות בגרות עם הערכה חיצונית. תיתכן גם שחיקה באיכות הלימודים, שתבוא לביטוי בירידה בהיקף חומר הלימוד וברמת ההוראה במקצועות ההומניסטיים, משום שהדגש של בתי הספר יהיה במקצועות הבחינה החיצונית - עברית, אנגלית, מתמטיקה והמקצועות המורחבים. ולבסוף, גם ארגון המורים צפוי להתנגד לרפורמה מחשש שביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יוביל לצמצום התוספות המגיעות למורים על כל כיתה שמוגשת לבגרות.

אלה צמתים שאמורה לפתור שרת החינוך כדי להוביל להצלחת הרפורמה - ועימה לשיפור בנגישות תלמידי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית להשכלה גבוהה.