לא בכל יום, ואפילו לא בכל שבוע, חודש או שנה, קמה לפתע לחיים ונחשפת לעין כל כאמת טהורה פרשייה שעד אתמול תויגה כקונספירציה בלתי אפשרית ורבת משתנים. פרשייה שגורמת לך לחוש צמרמורת קלה, ומעוררת מחשבות ותהיות קשות בנוגע למהי האמת וכמה אמון ניתן לרחוש לעיתונאים, לגופים מסחריים ולמוסדות רשמיים ה"פועלים בשם האמת".
בשבוע שעבר התעורר פרנקנשטיין מבעית שכזה לחיים, בסיפור שבו חברו יחדיו מועמד לנשיאות ארה"ב, הרשתות החברתיות הגדולות ותקשורת מוטה, כדי להבטיח שהבחירות לנשיאות המעצמה הגדולה בעולם יסתיימו בצורה המועדפת עליהם. נשמע בלתי הגיוני עד דמיוני? זה בדיוק מה שקרה.
ה"קונספירציה" המדוברת נולדה בסקופ של עיתון ה"ניו יורק פוסט" ערב הבחירות האחרונות בארה"ב, ובו נחשף כי תמונות ומסמכים שנמצאו על מחשבו של האנטר ביידן, בנו של המועמד הדמוקרטי במרוץ, מוכיחים כי הבן עושה שימוש תדיר בסמים קשים ובנערות ליווי, ומשתמש בשם משפחתו ובאזכור אביו כדי לעשות הון בעסקים מפוקפקים מסביב לעולם, בין היתר באוקראינה - כל זאת בידיעת ג'ו ביידן עצמו. זוהי כמובן רעידת אדמה עיתונאית, אך מה שמדהים עוד יותר הוא מה שקרה לאחר הפרסום, שם טמונה המציאות המבהילה.
שעות ספורות לאחר הפרסום החלה מכונה של טיוח, שקרים והסתרה לפעול בדיוק בחזיתות שבהן סיפור עיתונאי כזה אמור להיות מהודהד ומסוקר. במטה ביידן הכחישו, ורשתות תקשורת המיינסטרים האמריקניות התגייסו כדי לגבות את ההכחשה. הסיפור כוזב, טענו עיתונאים ופרשנים. למחרת טענו גורמי ביטחון עלומים כי מי שעומד מאחורי הפרסום הוא המשטר הרוסי, במטרה להגדיל את סיכויי טראמפ לגבור על ביידן בבחירות. זמן לא רב לאחר שפורסם השקר על ה"מעורבות הרוסית", נכנסו לפעולה גם הרשתות החברתיות: טוויטר החליטה לחסום את חשבונו של ה"ניו יורק פוסט" כדי למנוע את הפצת השקרים, ופייסבוק החלה במבצע חסימות נרחב כנגד כל מי שהדהד את הסיפור.
כמעט שנה וחצי חלפה, והשבוע, בכמה שורות בבטנו של מאמר ארוך, אימת ה"ניו יורק טיימס" את העובדות בנוגע לחומרים שהוצאו ממחשבו של האנטר ביידן ובכך גם אימת את מה שנראה כדיסטופיה מבהילה. טוויטר, פייסבוק ורשתות התקשורת הגדולות בארה"ב התגייסו מבחירה כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות, הנדסו תודעה, הסתירו מידע, הכפישו והדירו את ה"קונספירטורים" והפילו את האשמה על מדינה זרה.
ואם חשבתם שזהו סיפור שנשאר מעבר לים, חשוב לציין שגם בישראל התגייסו למינסטריון האמת עיתונאים מקומיים ואימצו את נרטיב הקונספירציה וההתערבות הרוסית בחדווה, וגם כעת נדיר יהיה למצוא אזכור ראוי לסיפור המבהיל הזה בתקשורת המרכזית בעברית. קשה להפריז בעוצמת הפחד והסכנה, וקשה שלא לתהות מה מסתירים מאיתנו גם פה בבית כיום, ובשם איזה אינטרס ינסו למחוק מידע לא רצוי מהזיכרון שלנו בפעם הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו