"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלחמה באוקראינה: הלב יוצא, אבל צריך להפעיל את הראש

הרצון לפתוח את הגבולות במצב החירום מובן, אבל עלול להיות הרסני מבחינה דמוגרפית בעתיד

,עודכן
0השמעה
פליטים אוקראינים בלביב, צילום: GettyImages

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא טרגדיה של ממש עבור האזרחים והתושבים, המרגישים את עוצמת האש המטלטלת את חייהם. ההשלכות המיידיות מורגשות במדינות השכנות. כמנהגה בקודש, נחלצה המדינה היהודית לטובת מתן סיוע הומניטארי לאוכלוסייה האזרחית שנקלעה למציאות בלתי אפשרית.

וכמו בכל פעם בה מתעורר אירוע הומניטרי חריג בעולם, מחדשת מדינת ישראל את קריאתה ליהודים החיים באזור, לארוז מזוודות ולחזור "הביתה" ולעלות לישראל. אכן, קריאה זו בהחלט במקומה וככל והנסיבות ההיסטוריות יוצרות הצדקות נוספות לאחינו שבתפוצות לשוב חזרה למדינת היהודים, אין לראות בכך כל פגם. להיפך, זו הזדמנות להוביל לשיבת ציון מואצת.

ועל אף שמצבי חירום עשויים להיות לעיתים הזדמנות פז עבור מדינת היהודים לקליטת בניה שבתפוצות, הם עלולים להיות גם הזדמנות פז עבור מהגרים לא חוקיים המבקשים לנצל את המצב המורכב לטובת הסתננות לישראל.

בדיון שבו השתתפתי בוועדת החוקה בכנסת, סיפרו שרי הממשלה, נציגי הסוכנות היהודית ונתיב על המאמצים הכבירים שעושה מדינת ישראל כדי לפתוח את השערים עבור כל אחד ואחת מאוקראינה שרוצים לעלות ארצה. המצב ההומניטרי, העדויות הקשות וסיפורי המשפחות שהופרדו בשל המלחמה מרסקים את הלב ופותחות את השערים.

אחת ההחלטות הקשות הייתה לחרוג מחוק השבות ולאפשר למשפחה של זכאי החוק לעלות גם בלעדיו. הרציונל מאחורי ההחלטה שהתקבלה במשרד הפנים נובע מצו הגיוס הנשיאותי, שמחייב גברים להתגייס לשירות צבאי בזמן המלחמה. החשש הוא שההחרגה תהפוך לשיטפון של ממש.

כבר עכשיו, יש מי שמבקשים לפתוח את הגבולות לחלוטין, כלומר לאפשר גם למי שמזדהים כלא יהודים לעלות ארצה ולהפוך את מצב החירום להזדמנות עבורם. לפי דיווחי הרשויות בפני ועדות הכנסת, מפרוץ המאבק המזויין באוקרינה, מוצפת מדינת ישראל באלפי בקשות עליה (התאזרחות) מאוקראינה. יוליה דור, סגנית ראש "נתיב" במשרד ראש הממשלה, חשפה כי יותר מרבע מהבקשות לעלות לישראל שהוגשו על ידי אזרחים אוקראינים (והמדינות השכנות לה) מפרוץ המלחמה, נמצאו לא מבוססות. במילים אחרות, מדובר בניסיון הסתננות לישראל תחת מעטה של פנייה על בסיס הומניטרי.

מדינות מזרח אירופה ובהן גיאורגיה, אוקראינה ומולדובה נמצאות זה שנים בראש רשימת מדינות המוצא של המסתננים לישראל. כתוצאה מכך, ברשות האוכלוסין קבעו לפני שנים אחדות נוהל מיוחד לבחינה מזורזת של בקשות להגיע לישראל ממדינות אלו, במטרה לצמצם את אותה תופעת ההסתננות.

כעת, שרים וחברי כנסת רבים מבקשים לפתוח את שערי מדינת ישראל לכל המבקש לברוח מהקרבות באוקראינה, וזאת ללא כל הגבלה הקשורה בחוק השבות. דרישה זו יוצאת מן הלב אך מוטב שיופעל גם השכל כדי שההשלכות הדמוגרפיות ההרסניות על הרוב היהודי בישראל כתוצאה מהגירה מסיבית כגון זו לא יתגלו לציבור רק עוד עשור.

אם יבוא גל עלייה מאוקראינה, מוטב להתחיל אותו ברגל ימין בבדיקה מהירה אך קפדנית של מי נכלל בקרב זכאי חוק השבות ומי לא. אם נמהר לפתוח את השער מבלי לבדוק מי נכנס פנימה, נגלה שלא רק פספסנו את ההזדמנות, אלא הפכנו אותה לצרה גדולה שציבורית ומשפטית יהיה קשה מאוד לפתור בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יונה שרקי

הכותב הוא היועץ המשפטי למרכז למדיניות הגירה ישראלית

כדאילהכיר