הרגש עם קייב, אבל הראש לא שוכח

כשצבאות רוסיה דורסים את ריבונות אוקראינה - ליבנו יוצא אל הנכבשים. כשאנחנו צופים בוולודימיר זלנסקי האמיץ אומר "אני כאן. אנחנו לא מניחים נשק, נגן על המדינה שלנו כי הנשק שלנו הוא האמת, והאמת שלנו היא שזו הארץ שלנו, המדינה שלנו, הילדים שלנו, תחי אוקראינה!" - אנחנו בעדו. כשאנחנו שומעים קולות של אזרחים מבוהלים מהמרתפים בעיר, מהמטרו, מהפקקים בדרך לפולין ולהונגריה - אנחנו איתם בקור, בפחד, ברעב.

אבל קל להתבלבל בין הרגשות האנושיים לבין תמיכה באוקראינה ובכל מה שהיא מסמלת עבור העם היהודי. רעש הטנקים הרוסיים מצליח לטשטש את הזיכרון הלאומי שלנו. אם נביט למציאות בעיניים, ולא רק זאת ההיסטורית, אלא נבחן מי הם גיבורי התרבות האוקראינית, נגלה שהשנאה היוקדת של רבים מהם ליהודים עדיין בוערת, וכמו שאומרים בברסלב - היא תוקד עד בוא המשיח.

מעולם לא קראתי תיאורי זוועות כמו אלה המתארים את פרעות ת"ח-ת"ט של הקוזאקים ביהודים, בהנהגת בוגדן חמלניצקי ב-1648. בפוגרומים אלו נרצחו רבבות יהודים (ויש היסטוריונים שאומרים - מאות אלפים). לא מדובר בקומץ רוצחים. ההנאה שברצח היהודים בדרכים האיומות ביותר, שאני בטוחה שהדמיון שלכם לא מגיע אליהן ("לא היתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם"), שמורה לעם האוקראיני.

חמלניצקי הוא גיבור לאומי אוקראיני גם בימינו. "פרעות פטליורה" ב-1919-1920 קרויות על שם סמיון פטליורה, נשיא הרפובליקה שחיילותיו פרעו ביהודים, אנסו יהודיות, בזזו את רכושם והטילו בהם מומים איומים. כפי שמתואר אחד הפוגרומים בדו"ח שנשלח לוועד המשפחות  היהודיות: "באמתלה לחפש כלי נשק, שדדו חיילי פטליורה את הבתים ואת החנויות היהודיות, גזלו את הרכוש ואת הסחורות. הם הרגו כמעט מאה יהודים וביניהם נשים וילדים. הרציחות נעשו בעינויים אכזריים שאין להם שם בשפת אדם. היו גם הרבה מקרי אונס". גם כאן ההיסטוריונים חלוקים אם מדובר ב-50 אלף או ב-200 אלף. אבל פטליורה הוא גיבור תרבות אוקראיני.

במלחמת העולם השנייה שמחו אוקראינים רבים לסייע לנאצים בפתרון הסופי. למשל, סטפן בנדרה, שהיה אחראי על הפוגרום ביהודי לבוב, שבו נרצחו 4,000 יהודים ב-1941. גם בנדרה הוא גיבור לאומי אוקראיני. באותה שנה טבחו אנשי הצבא האוקראיני ביהודי ווהלין ורצחו יהודים שהצליחו לברוח ליערות. זאת לא היסטוריה רחוקה, והעם האוקראיני מתחנך על ברכי האידיאולוגיה הזאת.

לפני שנתיים בלבד חגגו באוקראינה את חייהם של גיבורי תרבות אלה ונוספים, כמו מקסים זליזניאק, מנהיג הפוגרום באומן ב-1768, שבו נרצחו 20 אלף יהודים, ורשימה ארוכה של אוקראינים רמי דרג ששיתפו פעולה עם הנאצים. כשמדברים על "הנאצים ועוזריהם", מדברים בדיוק על זה. כשצריך לטבוח ביהודים - האוקראינים תמיד שמחו לעזור.