הגנה זה חשוב, להתמכר לה זה מסוכן

שמחים ושבעי רצון, הגיעו אתמול בכירי מערכת הביטחון סמוך לגדר הגבול עם רצועת עזה, כדי לחגוג את השלמת המכשול התת־קרקעי שהוקם במעבה האדמה. במינגלינג שלפני הנאומים וההצהרות התערבבו להם שר הביטחון, סגנו ומנכ"ל משרדו יחד עם הרמטכ"ל כוכבי וחלק מאלופי צה"ל, כמו גם נציגי משרד הביטחון וראשי רשויות מעוטף עזה. גם עיתונאים הוזמנו למעמד חגיגת סיום העבודות על הפלא ההנדסי, וזכו לסיור מודרך ולהסברים על הפרויקט הגרנדיוזי.

אין כמובן פסול בטקסים חגיגיים, ובכל זאת, קשה לא לתהות מה בעצם נחגג בגבולנו הדרומי. אכן, המכשול התת־קרקעי, והעובדה שהוא מונע מחמאס את יכולת החדירה באמצעות מנהרות לישראל, מהווים הישג טכנולוגי מרשים וראוי לתשבוחות. אך האם שכבה נוספת שמצטרפת לאין ספור אמצעים, שתפקידם להקיף בחומות ובכיפת ברזל את השטייטעל הקרוי "ישראל" ולהגן על היהודים המפוחדים מפני הגויים הזוממים להכות בהם - היא סיבה למסיבה? כלל לא בטוח.

מתי ובאיזו עילה נטש צה"ל את אתוס ה"יציאה מהגדר" שכל טירון צעיר נחשף אליו, ושעל פיו הדרך היחידה לניצחון היא לא התמגנות בחומות ובביצורים אלא חצייה שלהם כדי לפגוע באויב? ומתי הוחלט שהכלל "קו המגע לעולם ייפרץ", מהחשובים שבכללי תורת המלחמה, הפך אות מתה? לא ברור. מה שכן ברור, זו העובדה שב־2021 יושבים הגורמים האמונים על ביטחון מדינת היהודים ומחשבים מתי יבוא האויב להכות בהם, במקום שהאויב ייאלץ לרעוד מהאפשרות שהיהודים יגיעו להכות בו קודם.

האירוניה הגדולה ביותר בסיפור החלמאי הזה, היא שבמקביל לטקס, ישבו להם בנוחות ראשי חמאס במשרדיהם, לגמו מעט תה חם והמשיכו לתכנן דרכים חדשות לפגוע בישראל ובאזרחיה, תוך שהם ממשיכים להתחמש ולהצטייד כמעט באין מפריע, ומחזיקים במונופול על ההחלטה מתי ובאיזה אופן תיפתח המערכה הבאה.

והרי אין צורך לדמיין. הדברים כבר התרחשו. כשהם חדרו מהיבשה - בנינו סביבם גדר. כשהחלו לירות טילים - ייצרנו כמענה את מערכת כיפת ברזל, שגם אותה הם מאתגרים. כשמעבר לגבול החליטו להקים רשת מנהרות - יזמנו את הקמת המכשול התת־קרקעי והשקענו בו סכומים דמיוניים. כל אלו, כאמור, קרו כבר אתמול, ואפשר להניח שבצה"ל כבר מתכוננים לאיום שבוודאות יגיע מחר, כשבחמאס יבנו מערך מאיים שעולה מן הים.

בישראל יילקח האיום ברצינות. מהנדסים יגויסו, כספים יישפכו, ניסויים ייערכו עד שיימצא הפתרון. הבנייה תימשך כמה שנים, ואז, בסביבות 2030, שוב יוזמנו קצינים, פקידים ועיתונאים, הפעם אל חוף הים של זיקים, שבו תיחגג הקמת המכשול הימי.

מערכות ההגנה המתוחכמות שישראל בנתה לעצמה חשובות ומצילות חיים, אבל מערכת הביטחון התמכרה אליהן ואל השקט המדומה שהן מייצרות. נשאר רק לקוות שהגמילה מההתמכרות הזאת לא תעלה לכולנו ביוקר.