"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קפץ להם הנורבגי

21 שרים וסגני שרים התפטרו מהכנסת הנוכחית כדי להכניס ח"כים במקומם • נדמה כי המטרה של סיעות הקואליציה הייתה לקדם פעילים ועסקנים של מפלגותיהם

,עודכן
0השמעה
נבחר לכנסת התשיעית. משכן הכנסת, ארכיון, צילום: דודי ועקנין

כשהונהג לראשונה בארץ החוק הנורבגי ב־2015, הוא נעשה במשורה. התיקון בוצע כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה־20 בלבד. התפטרו אז מתפקידם בכנסת ארבעה שרים ושני סגני שרים, ונקבע אז כי רק ח"כ אחד מכל רשימה רשאי יהיה להפסיק את חברותו בכנסת ובמקומו ייכנס ח"כ חדש.

בכנסת הנוכחית השיטה הורחבה בצורה מוגזמת ביותר. במקום ארבעה שרים ושני סגני שרים, התפטרו מהכנסת 21 שרים וסגני שרים, ובמקומם מונו ח"כים חדשים. מינוי הח"כים החדשים גורם להוצאות כספיות אדירות. על פי דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהכינו ד"ר חן פרידברג ופרופ' גדעון רהט, מדובר בעלות של כ־26 מיליון שקלים לקדנציה (על פי אומדן של "דה מרקר"). זאת, משום שהח"כים החדשים נזקקים ללשכות חדשות, למכוניות, לנהגים, לעוזרים פרלמנטריים ול־21 משכורות נוספות.

רק לפני שנה כל בכירי הממשלה הנוכחית דיברו בחריפות רבה נגד החוק הנורבגי. רה"מ בנט אמר בלגלוג "נורבגי, שבדי, פקיסטני - איזה עוד חוקים יביאו כדי לנפח ולאפשר את השרידות הפוליטית של צמד־חמד ראשי הממשלה שלנו". יאיר לפיד ביקר את ראשי הליכוד ולעג להם על כך שהם מבזבזים כספי ציבור על ידי הכנסת ח"כים אלמוניים ובלתי מוכרים לכנסת: "באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי. 110 מיליון שקלים לכיסאות ולמקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות". כשנשאל אחרי הקמת הממשלה הנוכחית על השינוי הדרסטי בעמדתו, השיב "זה רע מאוד... זה צורך פוליטי גרוע, וככל שנצליח יותר בבחירות ויהיו לנו יותר מנדטים - נוכל למנוע את התופעות". גם שרת התחבורה מרב מיכאלי והשרה קארין אלהרר ויו"ר הכנסת הנוכחי מיקי לוי דיברו אחרת כשהיו באופוזיציה בנוגע לחוק.

תומכי המהלך טוענים כי יחזק את הכנסת, משום שהתווספו לשורותיה ח"כים פעילים במשרה מלאה, במקום שרים שנהגו להגיע למליאה רק לדיונים חשובים או להצבעות, ואילו עכשיו הם יכולים להקדיש את כל זמנם ומרצם לתפקידם המיניסטריאלי. אבל האמת היא שח"כים חדשים, שמעולם לא כיהנו בכנסת, נזקקים לחודשים ארוכים ולעיתים לשנה שלמה של למידה עד שיוכלו לתפקד כח"כים, משום שהם אינם מכירים את נוהלי העבודה, הליך הגשת הצעות חוק והצעות לסדר היום ושאילתות.

נדמה כי המטרה של סיעות הקואליציה בהכנסת 21 ח"כים חדשים לכנסת לא היתה לשפר את תפקודה, אלא כדי לקדם פעילים־עסקנים של מפלגותיהם ולתת להם ג'וב של ח"כ הנהנה ממשכורת נאה של 45 אלף שקלים ושאר הטבות נלוות. העובדה שהדבר גורם להוצאות מנקרות עיניים ובלתי חיוניות של מיליוני שקלים אולי אינה באמת מעניינת את בנט, לפיד, ליברמן, הורוביץ, מיכאלי וחבריהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר