החרפה האמיתית של בתי הסוהר

משהו טוב אחד בכל זאת צמח מבריחת האסירים הביטחוניים: סוף־סוף התעורר דיון ציבורי בשאלה לאן הולכים בכל שנה כארבעה מיליארד שקלים מהמסים שלנו, בזמן שתנאי הכליאה נותרים גרועים ומחפירים. בכל שנה סוקר דו"ח הסנגוריה הציבורית את תנאי הכליאה המבישים, והציבור אדיש.

שילוב של תאוות כליאה, מתוך אשליה שריבוי מאסרים יצמצם פשיעה, עם חוסר הקצאת משאבים לבניית מתקנים הולמים, הוביל בעשורים האחרונים לגידול במספר האסירים ובצפיפות. ב־2014 פורסם דו"ח המכון הלאומי האמריקני למדעים, שהראה שהמאסר אינו משיג את מטרותיו, והמליץ לצמצם את השימוש בו. האמריקנים הכפילו את מספר האסירים פי עשרה ב־40 השנים האחרונות, הרסו משפחות וקהילות, בעיקר של שחורים והיספאנים, בזבזו הון ולא הצליחו לצמצם את הפשיעה. גם בישראל רוב האסירים אינם רוצחים, אנסים, שודדים, אלימים או מסוכנים פיזית; רבים כלואים בשל עבירות רכוש ללא אלימות. ב־2015 פורסם דו"ח ועדת דורנר, שהמליץ על צמצום הכליאה.

ב־2017 קיבל בג"ץ עתירה של ארגוני זכויות אדם, והורה להגדיל את שטח המחיה הממוצע לאסיר מכ־3 מ"ר ל־4.5 מ"ר. באמנות בינלאומיות המינימום הוא 6 מ"ר, והממוצע באירופה עומד על 9 מ"ר. הצפיפות גורמת סבל ומחנק, פוגעת בהיגיינה ובפרטיות, ומעצימה מתחים. בהמשך שוחררו כמה אלפי אסירים, ומספרם פחת לכ־14,000. אך בתי הסוהר עדיין צפופים מאוד, ולפי הדו"ח האחרון של הסנגוריה, בחלק מהמתקנים התנאים התברואתיים ירודים וקיימים עזובה, רטיבות, טחב, לכלוך, מזיקים, פשפשי מיטה, מקקים וחולדות בתאים. בחלק מהמתקנים עדיין אין הפרדה בין "שירותי הכריעה" לבין המקלחת שמעליהם, והאסירים נאלצים להתקלח במקום שבו אחרים עשו את צרכיהם. נוסף על כך, אין הפרדה בין תא השירותים־מקלחת לבין חלל המגורים, ואין פרטיות. שופט בית המשפט העליון כתב שאיש מאיתנו לא היה מחזיק מעמד יומיים בתנאים כאלה.

בעבר נטו להאשים את האוצר, שאינו מתקצב הקמה של מתקני כליאה ראויים. מתברר שבעשור האחרון, חרף הירידה במספר האסירים, תקציב שב"ס הוכפל לכארבעה מיליארד שקלים. עלות החזקתו השוטפת של אסיר נאמדה בדו"ח דורנר בכ־10,000 שקלים לחודש, וכיום היא כפולה. לאן נשפכים כספי המסים שלנו? כ־80% מתקציב שב"ס תופסות משכורות הסוהרים (62%) וגמלאות הסוהרים לשעבר (17%). לרכש מוקדשים 19%, ולפיתוח נותרים רק 2%. לכן לא משפרים את תנאי המאסר ולא רוכשים ציוד אלקטרוני למניעת בריחה. הגיעו לשיא של כ־9,000 סוהרים מול כ־14 אלף אסירים - על כל שלושה אסירים יש שני סוהרים, מתוכם שיעור עצום של כאלפיים קצינים (22%), ששכרם גבוה. שערורייה.

החודש נחתם הסכם בין האוצר, שב"ס והמשטרה, שמטרתו צמצום דרסטי של עלויות השכר, צמצום מספר הסוהרים והשוטרים, בעיקר הקצינים, והפניית משאבים להשקעות במתקנים ולהתקדמות טכנולוגית. יש לשכלל הסדר זה בצמצומים נוספים של מספרי האסירים והסוהרים, ובמיוחד הקצינים. יפסיקו לפקד וייטיבו לשמור.