"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החרפה האמיתית של בתי הסוהר

על כל שלושה אסירים - שני סוהרים • כ־80% מתקציב שב"ס הולך למשכורות ולגמלאות - ולפיתוח רק 2% • פלא שלא משפרים את תנאי המאסר ולא רוכשים ציוד למניעת בריחה?

,עודכן
0השמעה
התנאים בבתי הכלא לא עומדים בסטנדרטים ולא מועילים ללוחמה בפשיעה, צילום: צחי מרים

משהו טוב אחד בכל זאת צמח מבריחת האסירים הביטחוניים: סוף־סוף התעורר דיון ציבורי בשאלה לאן הולכים בכל שנה כארבעה מיליארד שקלים מהמסים שלנו, בזמן שתנאי הכליאה נותרים גרועים ומחפירים. בכל שנה סוקר דו"ח הסנגוריה הציבורית את תנאי הכליאה המבישים, והציבור אדיש.

שילוב של תאוות כליאה, מתוך אשליה שריבוי מאסרים יצמצם פשיעה, עם חוסר הקצאת משאבים לבניית מתקנים הולמים, הוביל בעשורים האחרונים לגידול במספר האסירים ובצפיפות. ב־2014 פורסם דו"ח המכון הלאומי האמריקני למדעים, שהראה שהמאסר אינו משיג את מטרותיו, והמליץ לצמצם את השימוש בו. האמריקנים הכפילו את מספר האסירים פי עשרה ב־40 השנים האחרונות, הרסו משפחות וקהילות, בעיקר של שחורים והיספאנים, בזבזו הון ולא הצליחו לצמצם את הפשיעה. גם בישראל רוב האסירים אינם רוצחים, אנסים, שודדים, אלימים או מסוכנים פיזית; רבים כלואים בשל עבירות רכוש ללא אלימות. ב־2015 פורסם דו"ח ועדת דורנר, שהמליץ על צמצום הכליאה.

ב־2017 קיבל בג"ץ עתירה של ארגוני זכויות אדם, והורה להגדיל את שטח המחיה הממוצע לאסיר מכ־3 מ"ר ל־4.5 מ"ר. באמנות בינלאומיות המינימום הוא 6 מ"ר, והממוצע באירופה עומד על 9 מ"ר. הצפיפות גורמת סבל ומחנק, פוגעת בהיגיינה ובפרטיות, ומעצימה מתחים. בהמשך שוחררו כמה אלפי אסירים, ומספרם פחת לכ־14,000. אך בתי הסוהר עדיין צפופים מאוד, ולפי הדו"ח האחרון של הסנגוריה, בחלק מהמתקנים התנאים התברואתיים ירודים וקיימים עזובה, רטיבות, טחב, לכלוך, מזיקים, פשפשי מיטה, מקקים וחולדות בתאים. בחלק מהמתקנים עדיין אין הפרדה בין "שירותי הכריעה" לבין המקלחת שמעליהם, והאסירים נאלצים להתקלח במקום שבו אחרים עשו את צרכיהם. נוסף על כך, אין הפרדה בין תא השירותים־מקלחת לבין חלל המגורים, ואין פרטיות. שופט בית המשפט העליון כתב שאיש מאיתנו לא היה מחזיק מעמד יומיים בתנאים כאלה.

בעבר נטו להאשים את האוצר, שאינו מתקצב הקמה של מתקני כליאה ראויים. מתברר שבעשור האחרון, חרף הירידה במספר האסירים, תקציב שב"ס הוכפל לכארבעה מיליארד שקלים. עלות החזקתו השוטפת של אסיר נאמדה בדו"ח דורנר בכ־10,000 שקלים לחודש, וכיום היא כפולה. לאן נשפכים כספי המסים שלנו? כ־80% מתקציב שב"ס תופסות משכורות הסוהרים (62%) וגמלאות הסוהרים לשעבר (17%). לרכש מוקדשים 19%, ולפיתוח נותרים רק 2%. לכן לא משפרים את תנאי המאסר ולא רוכשים ציוד אלקטרוני למניעת בריחה. הגיעו לשיא של כ־9,000 סוהרים מול כ־14 אלף אסירים - על כל שלושה אסירים יש שני סוהרים, מתוכם שיעור עצום של כאלפיים קצינים (22%), ששכרם גבוה. שערורייה.

החודש נחתם הסכם בין האוצר, שב"ס והמשטרה, שמטרתו צמצום דרסטי של עלויות השכר, צמצום מספר הסוהרים והשוטרים, בעיקר הקצינים, והפניית משאבים להשקעות במתקנים ולהתקדמות טכנולוגית. יש לשכלל הסדר זה בצמצומים נוספים של מספרי האסירים והסוהרים, ובמיוחד הקצינים. יפסיקו לפקד וייטיבו לשמור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' בועז סנג'רו

פרופ' סנג'רו הוא מייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי" ו"המכון לבטיחות במשפט הפלילי" ומלמד במכללות האקדמיות גליל מערבי וספיר

כדאילהכיר