אליפות העולם ביהדות אמנותית

מדליית הזהב שהביא ארטיום דולגופיאט עוררה שוב, כצפוי, את הבחש הרגיל סביב אחת מהסוגיות המדממות ביותר אצלנו - סוגיית מיהו יהודי. האמת היא שבמקרה הספציפי הזה מדובר בבעיה באופי קצת אחר: אמו של ארטיום התלוננה ברשת על כך שהוא לא יכול להתחתן בארץ ולהירשם לנישואים עם חברתו הלא־יהודייה. כלומר, ארטיום - שאינו יהודי - נתקל בבעיה ביורוקרטית, שלפיה הנישואים המוכרים בארץ הם רק נישואים דתיים ולא אזרחיים, שהרי אין בעיה מהותית בכך שלא־יהודי יישא לא־יהודייה.

למרות זאת, מסיבת הרשת שהוכרזה כללה את כל החבילה הרגילה, הקובלת על כך שהגדרות הזהות היהודית בארץ נקבעות על פי הרבנות. או כמו שהגדיר זאת השר יואל רזבוזוב: "לא הגיוני שהרבנות של אותה מדינה שארטיום דולגופיאט ייצג בכבוד, לא מאפשרת לו זכויות אזרחיות בסיסיות כמו להתחתן בארץ".

אז בואו נעשה סדר: ארטיום דולגופיאט, שכמו כל ישראלי רציתי אתמול לקפוץ בבורג ושתי צוקהרות על הפודיום ולנשק אותו, הוא לא יהודי לפי ההגדרה ההלכתית, ורבע יהודי לפי ההגדרה האתנית. הוא כמובן ישראלי שלם ואח אהוב, רק שהוא לא יהודי. קורה. המצב הזה לא צריך להיות מצב מעליב או פוגע, מפני שהוא עובדה שלא ניתנת לשינוי ללא גיור כהלכה (שיגרום לכך, אללי, שהוא בוודאי לא יוכל להינשא לבת זוגו). מדוע לא ניתנת לשינוי? הנה:

אפשר לפתור את בעיית הנישואים של ארטיום ושל רבים אחרים, גם כאלה המבקשים להינשא ליהודייה, באמצעות החלת נישואים אזרחיים בישראל וביטול הצורך בנישואים דתיים - אבל לא זה מה שיספק את רצונו של השר רזבוזוב, ושל כל מי שצועק כנגד המצב הקיים. הם לא מסתפקים בהקמת ביתו הנאמן של ארטיום, הם רוצים שהוא ייחשב יהודי. אחרת מה עניין הרבנות לכאן?

הלאה. יש עוד דרך: אפשר להחליט שמבטלים את סעיף הלאום בתעודת הזהות, או שרושמים את כל מי שחפץ בכך כיהודי. גם זה לא יעזור - גם אם במאמץ רב יושג לכך רוב בכנסת (רע"מ תגיש הצעת מחיר מסודרת ותתמוך בשמחה) - כי פלח אוכלוסייה גדול, החרדים והמסורתיים, לא יקבל את הרישום הזה וימשיך לראות בלא־יהודים לא־יהודים, ועלבונו של ארטיום יימשך.

אפשר לדבר ברצינות על מתווה גיור מקל באופן גורף, אבל גם זה ידרוש את הסכמת הממסד החרדי־דתי המחמיר. מדוע? כי כל מתווה שלא יזכה בהסכמה הזו, לא יביא לתוצאה המיוחלת. אתם יודעים למה? כי יואל רזבוזוב לא רוצה שיאיר לפיד יכיר בארטיום כיהודי, וגם לא שאלעזר שטרן. הוא רוצה שמשה גפני והרב דוד לאו יכירו בו כיהודי. וכל עוד זה לא יקרה, רזבוזוב ימשיך לתבוע את עלבונו של ארטיום.

ועל כן, הוויכוח כולו מוזר ומיותר. לממסד החרדי אין דרך לראות בלא־יהודי יהודי, זולת אם התקיימה הפרוצדורה ההלכתית כפי שהוא רואה אותה; ומאחר שהדרישה הרווחת היא לא להתעלם מן הממסד הזה אלא לכפות עליו לשנות את תפיסתו - זה הופך אותה למגוחכת. עדיף להתמקד במה שחשוב ומציאותי, ולדרוש אופציה לנישואים אזרחיים בישראל.