האתגרים לשלום

כעשרה חודשים לאחר חתימת הסכמי אברהם, איחוד האמירויות הערביות פתחה את שגרירותה הראשונה בתל אביב ב־14 ביולי, בנוכחות הנשיא יצחק הרצוג ושגריר האיחוד בישראל מוחמד אל־חג'ה. כל מי שהאזינו לנאומים שנישאו באותו מעמד, הבינו כי אלה אינם אירועים דיפלומטיים רגילים; הם טומנים בחובם חזון חדש של שלום. ועם זאת, נותרו עדיין אתגרים רבים.

חשיבות כינון שלום בין האמירויות לישראל חורגת הרבה מעבר להסכם עצמו. ההסכם מבשר גישה חדשה לשלום. עד לחתימת ההסכם, האסטרטגיות להשגת שלום באזור יצאו מנקודת הנחה שנורמליזציה של היחסים בין העמים לא תתרחש אלא אם יימצא פתרון לסוגיה הפלשתינית, אך גישה זו לא קידמה כל פתרון כזה בין שני העמים, אלא רק סיבכה את הדברים עוד יותר. לכן, נקבעה אסטרטגיה אחרת, של שלום "חם" בין עמים וכינון יחסים דיפלומטיים. יש לקוות שזו הדרך לסיים מחלוקות כה ארוכות ומורכבות.

עלינו להכיר בכך שכל זה קרה מכיוון שממשל טראמפ חשב מחוץ לקופסה והגה את הרעיון של השגת שלום למען שגשוג משותף. תוכנית השלום של טראמפ התבססה על הסכם אוסלו ופתרון שתי המדינות, אך הפלשתינים דחו אותה. אם כן, איך יוכל הנשיא ביידן להצליח בעניין זה יותר מטראמפ?
האתגר גדול אף יותר לנוכח רמיזתו של ביידן שהנושא הפלשתיני והסכמי אברהם אינם ניצבים בראש סדר העדיפויות שלו. לדבריו, הנושא הפלשתיני יטופל לפי המתווה הקודם, שתי מדינות לשני עמים. אך השאלה היא כיצד הדבר יתאפשר לנוכח הפיצול בהנהגה הפלשתינית. עזה ורמאללה נשלטות בידי פלגים שונים, והבדלי העמדות בין חמאס לרש"פ יקשו אף יותר. סביר שהפלשתינים יגלשו למלחמת אזרחים.

בעידן טראמפ ישראל כרתה הסכמי שלום עם ארבע מדינות מוסלמיות, והיינו עדים להתקדמות - במיוחד בין איחוד האמירויות הערביות לישראל - בכל הנוגע לכלכלה, לביטחון ולשיתוף פעולה מדעי. הישגים אלה קידמו את השלום החם בין העמים. לעומת זאת, ממשל ביידן יתקשה להרחיב הסכמי שלום אלה ולצרף אליהם מדינות אחרות באזור. כתוצאה מכך ייאלצו ממשלות ישראל ושאר המדינות החברות בהסכמי אברהם להכפיל את מאמציהן.

ממשלת ישראל החדשה מורכבת מקואליציה של מפלגות שונות שעמדותיהן הקוטביות מקשות על נקיטת צעדים משמעותיים בסוגיות בינלאומיות קריטיות כמו היחסים עם הפלשתינים. ממשלת ישראל הטרייה עדיין מעוניינת להוכיח לממשל האמריקני שביכולתה להיענות לדרישותיו, בפרט באשר לצעדים בוני אמון עם הפלשתינים.

חזרה לנקודת ההתחלה של הסכמה לפתרון שתי המדינות מבלי להדגיש את האתגרים הנ"ל רק תסבך את תהליך השלום. לפיכך, המינימום שממשלת ישראל החדשה יכולה לעשות הוא לדחוק את הממשל האמריקני לתמוך במנהיגות פלשתינית צעירה, שכן שום פתרון לא יצמח תחת הנהגה פלשתינית מבוגרת ומפוצלת, שאינה רצינית באשר להגעה לפתרון כלשהו, דוחה כל הצעה ונמנעת מכל חתירה לפתרון. יתר על כן, אם הסכמי שלום עם מדינות אחרות באזור יותנו בשלום בין פלשתינים לישראלים, הדבר יציב קשיים נוספים בדרך לחתימת חוזי שלום נוספים בין ישראל לשכנותיה.