המזבלה של ליברמן

התברכנו בשר אוצר שאומנותו סכסכנות מניפולטיבית. בתחילת דרכו הציבורית הוא מיצב את עצמו כבריון המאיים מטעם היהודים על הערבים: אין אזרחות בלי נאמנות, נעביר אתכם למדינה הפלשתינית. התעמולה של "ישראל ביתנו" גירתה בחדווה יצרים לאומניים שפלים. אלו היו נביחות הפחדה נטולות כל משמעות מעשית, כמובן, למעט תפקידן לגייס קולות של מצביעים חסרי שיקול דעת.

ליברמן היה אז בעל בריתם של מנהיגי החרדים, ולא מזמן הריץ יחד עם חלקם מועמד לראשות העירייה בירושלים. אמנם היו למפלגת ליברמן קובלנות אזרחיות מוצדקות נגד ההנהגה החרדית בענייני אישות, אזרחות וגיור, והן בוטאו בתעמולה שלה ("נש קונטרול"). אבל בשרשרת הבחירות האחרונות, המוטיב הזה יצא לאור במתכונת דוחה במיוחד - ומזיקה מאוד לחברה הישראלית כולה.

האיש כנראה הבין שזמנה של מפלגתו העדתית קצוב והבסיס שלה מצטמק. לפי שעה, הסתה נגד ערבים אינה סחורה עוברת לבוחר, לשמחתנו, והוא עבר לרבוץ בשלולית שנאה לעניים אחרים, לחרדים. ח"כ קושניר ממפלגתו סיפר, למשל, למצביעים נרעשים שהעומס בחדרי המיון נובע משירות של קופות חולים לנשים ששומרות נידה. הוא הזהיר שבסוף יבוצעו פה בדיקות קולונוסקופיה כדי לוודא שמירת כשרות, ומשמרות יבדקו ברחוב אם הגברים ערלים, ר"ל. ההמשך היה במערכת הבחירות האחרונות עם הבטחת ליברמן לשלוח את החרדים למזבלה.

בין מערכות הבחירות התכופות בשנתיים האחרונות, הצליחו ליברמן ואנשיו לעבור מאנטישמיות זואולוגית סביב דם הנידה וברית המילה, לאנטישמיות שמהדהדת פעילות מסוימת שהתרחשה באירופה בשנות ה־40. עכשיו הוא שר האוצר במדינת היהודים, וזה לא מפתיע שבעל בריתו לפיד, בנו של ניצול שואה, מתבלבל לאחרונה בהגדרת האנטישמיות ומרחיב אותה עד לכדי חוסר משמעות. רק ליד ליברמן, לפיד מחוויר בהסתה שלו נגד חרדים.

מפלגת ליברמן אינה רק מפלגה סכסכנית, אלא גם מושחתת ביותר, כמו שראינו זה עתה בהרשעות החמורות בפרשת ישראל ביתנו. אמנם הפרקליטות אתרגה את ליברמן ואפילו לא הורתה על חקירתו בפרשה, אבל ציבורית עולה ממנו ריח של קלקול חריף. עכשיו ליברמן קיבל לשליטתו את הקופה הציבורית באוצר ובוועדת הכספים, כלומר - את היכולת לשלב את שתי התכונות הפוליטיות העיקריות של מפלגתו: סכסכנות ושחיתות.
לעניין השחיתות עוד נראה, תלוי אם תפוג החסות שליברמן מקבל מהתקשורת ומהפרקליטות. אבל אפיקי סכסכנות רחבים פתוחים עכשיו לפני שר האוצר, והוא פתח במופע הצפוי והודיע שיבוטל הסבסוד למעונות לתינוקות חרדים שהוריהם אינם עובדים (ובני אברכים דתיים־לאומיים אולי יוחרגו?). תינוקות, כל התינוקות, אינם אמורים לסבול בגלל ההתנהגות של הוריהם. הם זכאים ללא תנאי לשירותי בריאות, חינוך ורווחה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו חינוך חינם לכל הילדים בישראל מלידה עד בגרות. ליברמן מעז להכות בילדים כדי לפגוע בהוריהם. את הכסף הוא מעביר לנשים מוכות. אין כל קשר בין השניים, זו מניפולציה עלובה אופיינית לליברמן, ועכשיו נודעה ברבים רחמנותו הסוציאליסטית.

יש לציבור הרחב בישראל טענות מוצדקות כלפי חרדים על חינוך שאינו מכשיר לעבודה, על השתמטות מגיוס ובגללה השתמטות מעבודה בכלל, על הפרעה חמורה לגיור. זו רשימה חלקית. אבל אי אפשר לטפל בכל אלה עם גישה אנטישמית. כבר נרשמו הצלחות, בהחלט לא מספיקות, בהגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה וגם בגיוס לצבא. החרדים הם חברה במגננה. בעיותיהם נובעות מהמגננה, ונוכל למתן אותה ואת השלכותיה ככל שנמעט לתקוף אותם, קל וחומר את התינוקות שלהם.

את ליברמן זה לא מעניין. הציניקן המניפולטיבי הזה הוא החטא של כולנו: בוחריו, בעל בריתו לשעבר נתניהו שמינה אותו לשר הביטחון(!), הליכוד שהוא יצא משורותיו, דרעי, ועכשיו: בעלי בריתו לפיד, בנט, סער, גנץ, העבודה ומרצ, שנותנים יד למתקפה נבזית ומניפולטיבית על אחד מהציבורים העניים ביותר בחברה הישראלית.