"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה סער לא חותם?

איגודי עובדים וארגוני מעסיקים מתחמקים מחובת שקיפות כלפי המדינה והציבור • הסמכות לדרוש מהגופים דיווחים מסוימים נתונה בידי משרד הפנים, אך זה לא נעשה • כעת, התקנות מונחות על שולחנו של שר המשפטים

,עודכן
0השמעה
שר המשפטים גדעון סער, צילום: עמית שאבי

אגודות עות'מאניות - איגודי עובדים, ארגונים מקצועיים ואפילו תנועות נוער - פועלות לפי חוק טורקי, עוד לפני שהיו כאן מדינה וכללי שקיפות. יש להן סמכות בחוק לכפות על עובדים או על מעסיקים לשלם דמי חבר ודמי טיפול, חלקן חברות בוועדות סטטוטוריות מטעם המדינה, וכל זה ללא סטנדרט שקיפות מינימלי. תקנות השקיפות באגודות העות'מאניות, שאמורות להחיל עליהן כללי שקיפות כמעט כמו בכל גוף שאינו למטרת רווח, מוכנות על שולחנו של שר המשפטים. אדוני השר, זה הזמן לחתום עליהן.

סיפורנו מתחיל בשנת 1909, אז נחקק חוק האגודות העות'מאניות ברחבי האימפריה הטורקית דאז. מאז, בשנות ה־80 נחקק בישראל חוק העמותות. אחד הדברים שהנחו את המחוקק היה התמודדות עם בעיית ניהול הכסף של אחרים. עמותות ושאר גופים שלא למטרות רווח מגייסים תרומות מהציבור, ומנהלים אותן בעצמם. כדי להגן על התורמים, מחויבות עמותות בנוהלי שקיפות כלפי המדינה והציבור. תרומה לעמותה שמתנהלת כראוי מאפשרת לתורמים לקבל זיכוי מס. כך, למעשה, עמותות נתמכות על ידי המדינה ונדרשות לסטנדרט שקיפות גם לצורך התמיכה הממשלתית.

חוק העמותות חייב אגודות עות'מאניות להפוך לעמותות או להימחק, אלא אם מדובר בארגוני עובדים או מעסיקים הקיימים שלוש שנים לפחות. כך מתחמקות ההסתדרות הכללית, התאחדות התעשיינים ועוד שלל איגודי עובדים או ארגוני מעסיקים מחובת שקיפות כלפי המדינה והציבור. הדבר חמור שבעתיים כאשר מדובר בגופים שגובים בכפייה תשלום מעובדים וממעסיקים.

למרות הפטור משקיפות, הסמכות לדרוש מהגופים הללו דיווחים מסוימים נתונה בידי משרד הפנים, ומאז 2018 בידי משרד המשפטים, אלא שגם זה מעולם לא נעשה. ב-2019, לאחר שהעבירה את סמכויות הטיפול באגודות העות'מאניות ממשרד הפנים למשרד המשפטים, פרסמה השרה דאז, איילת שקד, טיוטת תקנות שקיפות באגודות העות'מאניות, אך הכנסת התפזרה בטרם הספיקה לחתום עליהן. מאז, השר אוחנה היה מנוע מלחתום עליהן בשל ממשלת המעבר שבה כיהן, ניסנקורן הקפיא את התקנות כדי להגן על ההסתדרות שבראשה עמד, וגנץ לא העז לגעת בתפוח האדמה הלוהט. כעת התקנות מונחות על שולחנו של שר המשפטים, ח"כ גדעון סער, אז למה סער לא חותם?

לטענת סער, הוא לומד את הנושא. אלא שמדובר בנושא שניתן להסביר במשך שעה לכל היותר. סער פשוט צריך לבחור בין מי שיש לו מה להסתיר ולא מעוניין בתקנות השקיפות, לבין הציבור הרחב שמשלם בכפייה לארגונים הללו, תומך בהם מכספי המסים או אפילו נתון לרגולציה שהם מטילים עליו, מתוקף חברותם בוועדות ממשלתיות שונות.

סער מקפיד לציין שמדובר בצעד שעד היום לא נעשה, והוא צודק. הוא לא נעשה כי הרבה גורמים במערכת פשוט מפחדים. יותר מדי מוקדי כוח מתנגדים לשינוי שיפגע בכוחם. אז למה סער לא חותם? אולי זה קשור לפגישה של יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד עם ראש המטה שלו?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר