"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לסגור את תיק זדורוב

אין על התביעה לגלגל את תוצאות מחדליה על כתפי הנאשם. על הפרקליטות להימנע אפוא מניהול משפט חוזר, לחזור בה מכתב האישום ובכך להביא לזיכויו של זדורוב

,עודכן
0השמעה
יצא הביתה. רומן זדורוב, צילום: אורן בן חקון

על פי דיווחים שונים, אמורה פרקליטות המדינה להכריע בימים אלו אם יש לקיים משפט חוזר בעניינו של זדורוב. לדעתנו, טוב תעשה אם תימנע מכך. הגשת כתב אישום דורשת סיכוי סביר שבית המשפט ירשיע. מאז שהוגש התיק כנגד זדורוב ניתנה חוות דעת מזכה של השופט דנציגר, וכן החלטה של השופט מלצר לקבל את בקשת זדורוב למשפט חוזר, שנאמר בפרק הסיכום בה כי קיים סיכוי שאיננו משולל יסוד להביא לשינוי בתוצאות המשפט. אם שניים משופטי העליון סבורים כך, כיצד תוכל הפרקליטות להיות סמוכה ובטוחה כי מרב הסיכויים שהרשעה אכן תושג?

נוסף על כך, על התביעה לבחון אם בחומר הראיות בתיק עולה השערת חפות, שיש בה להסביר ולפרש באורח לא מפליל את הראיות שבתיק. קשה לראות כיצד ניתן יהיה להתמודד כיום עם עקבות הנעליים הבלתי מזוהות - חרף חוות הדעת בדבר נזילת הדם על עקבת הנעל, שלפיה הדם לא יכול היה לזלוג בשל הזזת גופת המנוחה; חרף קיומה של טיפת דמה של המנוחה על מתקן נייר הטואלט בתא השלישי; וחרף היעדר טביעות נעל מחוץ לתא הזהות לטביעות הנעליים הבלתי מזוהות - כפי שהראינו בספר "אולי נפלה טעות? התיאוריה של המשפט החוזר וניתוח פרשת זדורוב".

מעבר לכך, המשקל שניתן לראיות המפלילות בהרשעה מוטל בספק. למשל, ניתוח תמליל הדיבוב מראה כי קודם להודאתו, איים המדובב שאם זדורוב לא יספר לו כי רצח את המנוחה, הוא ידווח למשטרה שזדורוב הודה בפניו (בפני המדובב) ברצח המנוחה. מצב דברים זה, שלא תואר בהכרעת הדין המרשיעה, מסביר גם את הדפוס הקולי המחשיד לכאורה של הודאה בלחש (באוזני המדובב) והכחשה בקול רם (בפני החוקרים). בעיה אחרת היא ההתבססות הפסולה של ההכרעה המרשיעה על האופי הרע של זדורוב. ראיות על עברו האלים, אלימות אצורה, סטיות מיניות, חיבה לסכינים וכיוצא הן פסולות בדין. גם הראיות בדבר ידיעה מוכמנת של זדורוב הן חלשות.

לדעתנו, אין שום אינטרס ציבורי בהעמדה מחודשת של זדורוב לדין. יש לזכור כי זדורוב מרצה 15 שנות מאסר. בהינתן הקציבה המקובלת למאסר עולם, ובהתחשב באפשרות לשחרור מוקדם לאור משך המאסר הצפוי לו, הרי בכל מקרה לא מדובר במקרה שבו שוקלים אם ייתכן שמבצע רצח ישוחרר ללא עונש. כמו כן, נראה כי החלטה לקיים את ההליך תסתום את הגולל על האפשרות לפתוח מחדש את תיק רצח המנוחה לגילוי.

לבסוף, מחדלי החקירה. בפרשת זדורוב היה מספר לא מבוטל של מחדלים כאלה, למשל: אי העברה של כמה שערות שנמצאו בידה של המנוחה למעבדה, השמדת מבחנות עם החומר שנלקח מתחת לציפורני המנוחה, ועוד. גם אם לא היה במחדלים כדי לפסול את ההרשעה מלכתחילה, הרי בכל זאת הם תוצר של התנהגות לא נאותה של המאשימה, ויהיה בהם דה־פקטו לפגוע בהגנת הנאשם. אין על התביעה לגלגל את תוצאות מחדליה על כתפי הנאשם. על הפרקליטות להימנע אפוא מניהול משפט חוזר, לחזור בה מכתב האישום ובכך להביא לזיכויו של זדורוב.

פרופסור למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה לדיני ראיות
תלמיד מחקר שלב ב', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר