חיי שוטרים נחשבים

היה לא קל לצפות בסרטוני הווטסאפ שהופצו מאירוע תקיפת השוטרים בדיר אל־אסד בשבת. לוחם מג"ב מוכה על ידי המון, באגרופים ובאלות, מדמם מהראש, שוטרות מג"ב מבועתות מחפשות איפה להסתתר, בעוד קומץ פורעים בוזזים את הרכב המשטרתי על כל תכולתו ואז מציתים שתי ניידות.
והכל משום מה? כי הגיעו לשם שוטרים בעקבות קריאה על ירי בחתונה. כיצד זה ששוטרי מג"ב שמגיעים לחתונה בעקבות קריאה של תושבים, מסיימים את הערב עם ארבעה שוטרים פצועים ושתי ניידות מוצתות?

זהו סיבוב נוסף של מגיפת אובדן המשילות וההרתעה של הצבא, המשטרה, המדינה. כבר שנים שהמשטרה חוששת מנקיטת יד קשה בערים ובכפרים ערביים. כולם מכירים את הפשיעה במגזר, את תופעת הנשק הבלתי חוקי, את האלימות. אבל מה שאסור ליהודים - מותר לערבים.

כולנו זוכרים איך הגיבה המשטרה כששבאבניקים הציתו אוטובוס בבני ברק, בכניסה אלימה אל תוככי השכונה, תוך שימוש ברימוני הלם ובאמצעים אחרים. הפעם הסתפקה המשטרה במעצר של 11 אנשים מדיר אל־אסד, ואפשר לספור את השעות עד שאלה ישוחררו לביתם.

אבל מי שנושא בעיקר האשמה פה הם חברי הכנסת הערבים.מי שלא פוצה פה כשמתגלה אלימות קשה כלפי שוטרים, שלא יבוא אחר כך לבקש טיפול בנשק הבלתי חוקי או באלימות במגזר.
מי שלא מרים דגל אדום כששוטרות מג"ב צריכות להסתתר מהמון זועם רגע לפני לינץ', שלא יבקש אחר כך טובות מהמשטרה. הצביעות במקרה הזה זועקת לשמיים.

גם השר לביטחון פנים החדש, עמר בר־לב, לא חף מביקורת. בראיון שנתן אתמול אמר השר שהוא מציין לשבח את תושבי דיר אל־אסד שהגנו על השוטרות המפוחדות, ואילו באשר לשוטרים - הוא ייתן למח"ש לבדוק.

ככה נוהג השר הממונה על המשטרה? מי שאחראי לשלומם ולביטחונם של השוטרים? איפה גינוי האלימות? מה לגבי הענקת גיבוי לשוטרים שניסו להגן על חייהם? ומה לגבי מיגור הפשע במגזר הערבי? זה לא שווה הצהרה? ומה בנוגע לפעם הבאה? תפקידו של השר הממונה הוא ליצור מרווח פעולה לשוטרים, כדי שבפעם הבאה יוכלו לנטרל פורעים שבאים לבצע בהם לינץ' במקום להסתתר בבתים של אזרחים.

פעם אחר פעם אנחנו רואים את ההרתעה נשחקת בחסות מקבלי ההחלטות. הפעם זה נגמר בפציעות קלות, אך אין לדעת איך תסתיים התקרית הבאה. את התוצאות ראינו בפרעות בלוד, בעכו וביפו רק לפני חודש. המשטרה חייבת להתעורר, אחרת הכאת שוטרים והצתת רכבי משטרה יהפכו פה לעניין שבשגרה. הפשרות של היום הן הנורמות של מחר.