די להדחקה המדינית

כל מי שעיניו בראשו מבין שיש היערכות ישראלית, ערבית ובינלאומית ליום שאחרי המלחמה. ההיערכות אמורה להתבסס על שני עקרונות: ביטחון מלא לישראל, והקמת מדינה פלשתינית.

כבר יותר משני עשורים כל העולם מדבר על הצורך בהקמת מדינה פלשתינית, כל העולם כמעט תומך בזה - ורק ישראל מתנגדת, ואפילו דאגה לקבור את השיח הזה כבר שנים רבות. ההנהגה בישראל העדיפה לנהל את הסכסוך, ולא לפתור אותו.

אם למדינה כלשהי בעולם יש אינטרס להקים מדינה פלשתינית - זו ישראל, ואם לעם כלשהו יש אינטרס להקים מדינה פלשתינית - מדובר בעם היהודי, כי שום דבר לא יכול לתת ביטחון לישראל ולאזרחיה כמו הקמת מדינה פלשתינית. הזמן המדיני אוזל, ולא ברור אם בעוד שנים אחדות המצב הגיאוגרפי עדיין יאפשר הקמת מדינה.

אחרי האסון הנורא שהתרחש באוקטובר, ישראל לא יכולה להמשיך לדחוק את הסוגיה הפלשתינית לצד - כי הדבר מתחיל לפעול לרעתה, ללא קשר לזהות העומד בראשה. הדוגמה המוחשית ביותר היא עמדתה של ארה"ב, ידידתה הגדולה ביותר של ישראל.

האינטרס להקים מדינה פלשתינית הוא בראש ובראשונה ישראלי, וספק אם ישראל תצליח להתמודד עם דרישה פלשתינית לביטול הקמת מדינה פלשתינית עצמאית. הברירה האחרת תהיה מדינה אחת עם רוב ערבי

גיאוגרפית, ללא כל קשר לשאלת ארץ ישראל השלמה, גם בהנחה שכל השטח שבין הים לנהר הוא ארץ ישראל השלמה - עדיין לא ניתן ובלתי אפשרי להתעלם מכמעט 7 מיליון ערבים החיים כאן, מספר כמעט זהה לזה של היהודים.

דמוגרפית, מספר היהודים והערבים כמעט שווה היום בין הים לנהר, אך בגבולות ישראל מדובר בכ־80% יהודים לעומת כ־20% ערבים.

מכאן שלא חכם, לא בטוח ובוודאי לא אפשרי להמשיך לבנות התנחלויות או יישובים יהודיים בלב־ליבה של האוכלוסייה הערבית בגדה.

הרעיון שעלה באחרונה לעידוד הגירת ערבים מהגדה וגם מעזה הוא עתיק ימים, ומקורו בתנועת מפא"י. מדובר בחלום ובפנטזיה שלעולם לא יתממשו, ואם נבחן את הרעיון לעומק, הסיכוי שמישהו יעזוב את הארץ או יהגר קיים דווקא אצל בעלי הדרכונים הכפולים והיכולת הכלכלית וההשכלה הגבוהות יותר - כלומר היהודים.

מכאן, כפי שפתחנו: האינטרס להקים מדינה פלשתינית הוא בראש ובראשונה ישראלי, וספק אם ישראל תצליח להתמודד עם דרישה פלשתינית לביטול הקמת מדינה פלשתינית עצמאית. הברירה האחרת תהיה מדינה אחת, ולא משנה מה תהיה הגדרתה - עם השנים ברור שהאיזון בה ישתנה ושהרוב יהיה ערבי.

אפשר להבין את הקושי לדון בסוגיית הקמת מדינה פלשתינית, במיוחד אחרי אירועי אוקטובר האכזריים, אך אין כל ברירה למי שחפץ בכך שישראל תמשיך להתקיים ולהתחזק כמדינה יהודית. כי ככל שעובר הזמן, נסגר חלון ההזדמנויות ליישום רעיון או החלטת הקמת שתי מדינות על חלקת הארץ הזו.

ולפני הקמת מדינה או ישות, יש לפעול לפיוס היסטורי בין שני העמים. הדבר אפשרי, למרות הכל ובגלל הכל ועל אף הכל, ואין תחליף לזה. מלחמות ומאבקים מזוינים לא יכולים להימשך לעד.