דרעי נגד רוב יהודי?

סקר זריז: איזה משרד גדול יותר מבחינת כוח אדם ותקנים, משרד הפנים או רשות האוכלוסין? יש להניח שרובכם (כמוני) תענו שמשרד הפנים. אחרי הכל, מדובר בתיק יוקרתי במיוחד בעיתות מו"מ קואליציוני, בניגוד לרשות אפרורית נטולת הילה שגם ככה נמצאת תחת משרד הפנים.

ובכן, רשות האוכלוסין גדולה משמעותית ממשרד הפנים. ועם זאת, מדובר במשרד שכל הנוגעים בו - מההנהגה הבכירה ועד לאחרון העוזרים הפרלמנטריים הזוטרים - יודעים לדקלם את אותו סוד גלוי: רשות האוכלוסין הישראלית נחלקת לשניים - זו שקשורה לכל מענה הדרכונים, תעודות הזהות וכו', שעובדת יופי; והשנייה, שעוסקת בהגירה ובאכיפה, שהיא גוף בלתי מתפקד עד כדי לא קיים. כמה לא קיים? השבוע הודיע בית המשפט שהוא מעניק מעמד לאלף מסתננים סודאנים מוסלמים, לאחר שברשות האוכלוסין לא טרחו לבדוק את בקשותיהם.

נתעלם רגע ממערכת המשפט - גוף פוליטי לכל דבר ועניין, שבכיריו הצביעו בגאווה נגד חוק השבות, ושעיקר מרצו הוא להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. אין ממנו ציפיות. השאלה היא: למה, למען השם, רשות האוכלוסין לא בדקה את הבקשות? איך קורה שבזמן מלחמה מדממת על עתיד המדינה היהודית, אלף מוסלמים עוינים יקבלו אישור להמשיך להאזין לדברי הסתה במסגדים ולהצביע בבחירות המוניציפליות? למה כל הנוגעים בדבר יודעים שהשלב הבא - הענקת מעמד "ארעי" (מעשית קבוע) לכ־10,000 אריתריאים - יקרה שוב ללא בדיקה?

האשמה לא תלויה במיעוט העובדים ברשות, שמועסקים בשכר מעליב ובעומס עצום, אלא במי שהחליטו שאלו הם התנאים לאפס הסמכויות: לאיש הזה קוראים אריה דרעי. למעט הפוגה קצרה, דרעי עומד בראש המשרד מאז 2016 ומתעקש להחזיק את הרשות אצלו. במקביל, הוא מקפיד לוודא שהיא נשארת ענייה, מתפרקת, חסרת כוח אדם איכותי בדרגי השטח (רוצים לעשות עבודת פרך כפקחי הגירה תמורת כ־6,000 שקלים לחודש?) ואימפוטנטית לחלוטין.

התרגלנו למציאות שבה השם "דרעי" מסמל ג'ובים וקומבינות מהמקפצה, ולמען ההגינות נדגיש שהוא לא המציא את הגלגל. הבעיה היא שכאן כבר לא מדובר בעוד חריגה תקציבית לדוד ולאחיין, אלא בעתיד של כולנו. בזמן שכל מדינה מערבית מתקדמת דאגה לגרש מסתננים - תחת דרעי, שעדיין טוען מדי פעם שהוא איש ימין, נפרצו שערי המדינה היהודית היחידה בעולם לכל דורש, למוסלמים עוינים בפרט, והוא אפילו לא טורח לספק הסברים. דרעי קלאסי (או ארבל, או כל בובה אחרת שפועלת בשמו) לא רוצה משרד מתפקד, אלא עוד כוח ותקציב וכר פורה לג'ובים.

התרגלנו למציאות שבה השם "דרעי" מסמל ג'ובים וקומבינות מהמקפצה, ולמען ההגינות נדגיש שהוא לא המציא את הגלגל. הבעיה היא שכאן כבר לא מדובר בעוד חריגה תקציבית לדוד ולאחיין, אלא בעתיד של כולנו

לכישלון הקולוסאלי המתמשך הזה אבות רבים: מנתניהו, שכרגיל עוצם עיניים, דרך ימינה בגלגוליה השונים ועד לציונות הדתית, שמשום מה העדיפו להתאבד על משרדים שקשורים למורשת יהודית, ופחות על המשרד היחיד שבאמת קריטי לעתיד היהדות בישראל. אבל הכתובת הראשית היא דרעי, שכן התעקש.

הבעיה היא שמכל המפלגות בכנסת, קיים קונצנזוס בקרב ארגונים אזרחיים חוץ פרלמנטריים שש״ס, בניגוד לתדמית שלה, היא מפלגה בלתי נגישה. אבל זה כבר נושא לטור אחר.