מנכ"ל רשות האוכלוסין חושף: הסיבה לשינוי מדיניות הכניסה לארץ לבעלי דרכונים ישראלים

ל"ישראל היום" נמסר כי מאחורי שינוי הנהלים בנתב"ג לבעלי דרכון שאינו ביומטרי עומד מידע על ניסיונות כניסה חשודים לישראל עם דרכונים מזויפים • כמו שפרסמנו כאן, ההנחיה לבעלי דרכונים רגילים השתנתה, ומעתה יצטרכו לעבור תהליך שהיו פטורים ממנו בשנים האחרונות

מיצג למען שחרור החטופים בנתב"ג \ דוברות ישראייר

אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, ערך היום (שני) תדרוך עיתונאים המסכם את שנת 2023, במסגרתו חשף, בתשובה לשאלת "ישראל היום", כי הסיבה לשינוי הנהלים בימים האחרונים, לפיהם בעלי דרכונים זרים ודרכונים שאינם דרכונים ביומטריים, לא יוכלו להשתמש יותר במכונות הכניסה האוטומטיות בביקורת הגבולות, אלא לפגוש בנציג אנושי, היא במידע שהגיע לאנשי הלשכה אודות ניסיונות כניסה עתידיים של בעלי דרכונים מזויפים ארצה.

כזכור, לפני מספר ימים פרסמנו לראשונה כי בימים האחרונים השתנתה ההנחיה של רשות האוכלוסין וההגירה, וכמחצית מהישראלים שאינם מחזיקים בדרכונים ביומטריים יצטרכו לעבור תהליך שהם היו פטורים ממנו בשנים האחרונות. השינוי המשמעותי הוא שכל מי שלא מחזיק בדרכון ביומטרי, לא יוכל להעביר את הדרכון שלו במכונות שנמצאות בשרוולי היציאה מהמטוסים, ויצטרך להמתין בתור לפקיד של רשות האוכלוסין.

ביקורת דרכונים בנתב"ג, צילום: אילן גטניו

על פי המידע שבידינו, מדובר בכחצי מהישראלים שעדיין לא מחזיקים בדרכון ביומטרי, מה שאומר שברגע שמספרי הנוסעים בנתב"ג יעלו באופן משמעותי, ייתכן שנראה תורים ארוכים גם בחזרה לישראל. כזכור, בתקופה שקדמה למלחמה, ראינו לא מעט תורים ארוכים בהמתנה לבקרי רשות האוכלוסין, והיו תיירים שסיפרו שהמתינו כשעה ואף מעבר לכך.

בשיחה עם ישראלים שלא מחזיקים בדרכון ביומטרי הם מספרים: "עברנו בנתב"ג וגילינו שכבר אי אפשר להשתמש במכונות בגלל שאין לנו דרכון ביומטרי. נאלצנו להמתין בתור לבקרי הגבולות, במקום לעבור בצורה מהירה וחלקה במכונות שהיו פעילות וזמינות לכל הישראלים בשנים האחרונות. למה זה צריך להיות? למה מחייבים אותנו לעשות דרכון ביומטרי? הוכיחו שאפשר להשתמש במכונות האלה גם בלי הדרכון הביומטרי, אז למה השתנתה ההחלטה? פשוט נעמוד יותר בתורים".

אתגר המלחמה

בתדרוך סיפר סיסו כי רשות האוכלוסין וההגירה פועלת במטרה להשלים את המחסור בעובדים בענף הבנייה והחקלאות שנוצר כתוצאה מהמלחמה וציין כי מדובר באתגר משמעותי להתמודדות.
״הפער המרכזי הוא בענף הבנייה בו היו כ-100,000 עובדים פלשתינים", סיפר. "יש אתגר משמעותי כל עוד ההחלטה היא לא להחזיר עובדים פלשתינים. אנחנו עושים מאמצים להביא עובדים זרים חלופיים ונחתמו הסכמים עם הודו וסרי לנקה. בענף החקלאות עזבו כ-10,000 עובדים זרים וחזרו כ-5,000. כמו כן, הוארכו אשרות לעובדים זרים כדי שיוכלו להשתלב בענפי הבנייה והחקלאות, לצד גיוס פרטי של עובדים בחקלאות״. בהקשר לאנטישמיות בעולם הוסיף: ״יש התעניינות משמעותית בעלייה לישראל. גל האנטישמיות בעולם הוא זרז לעלייה״.

הילדה תוכל לצאת מישראל עם ערבות של האם, מיצג החטופים בנתב"ג, צילום: סיון פרג'

סיסו הדגיש כי היעדים שהציב לשנה הקרובה הם שיפור משמעותי של השירות של רשות האוכלוסין וההגירה, מתן שירותים רבים בדיגיטל וגם פיילוט של שער כניסה כפול לישראל על מנת להתמודד בצורה יעילה מול ניסיונות הסתננות לישראל דרך מעברי הגבול. מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה ציין כי יש תכנון והיערכות לקראת צפי של ביקוש רב להנפקת דרכונים בחודשים מרץ-אפריל.

כמו כן, עובדי הרשות הנפיקו תעודות זהות ודרכונים למפונים עם לשכות ניידות והעניקו שירות לאלפי מפונים וגם למשפחות החטופים. בנוסף, תמונות החטופים נמצאות בעמדות הבידוק של הדרכונים, כדי שכל אדם המגיע לישראל והיוצא ממנה יראה אותם ובכך להגביר את המודעות לנושא החשוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר