"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המכון למחקרי עיוורון לאומי

גנרלים לשעבר שטעו בגסות מצליחים לשכנע את הצופים והמאזינים יום אחרי יום שהפאשלות שלהם לא רלוונטיות • מתי ניגמל מדמות הביטחוניסט הישראלי הקלאסי?

,עודכן
0השמעה
תמיר הימן, צילום: יוסי זליגר

כמו בתאונת דרכים קטלנית בהילוך איטי, צפיתי השבוע במנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אלוף (מיל')תמיר הימן, ובדבריו שנאמרו שבועות ספורים לפני מתקפת 7 באוקטובר: "אנחנו לא בפתח מלחמה רב־זירתית ותרחיש יום כיפור", אמר הימן בקולו השקט, כמי שנמאס לו לדבר עם אידיוטים. "מרוב שאנשים מדברים על זה, אני מקבל טלפונים שאוטוטו מלחמה, אוטוטו מתקפת פתע... לא! זה לא המצב! אנחנו לא ערב מלחמה".

עבור מי שכבר לא מתרשם מדבריו המנותקים של עוד גנרל בדימוס, כדאי לזכור שהמכון למחקרי ביטחון לאומי הוא הלוחש על אוזני כל הצמרת המדינית שלנו, והגוף הלא־צבאי הראשון שיוזמן להתייעצויות. מה שאומרים בכירי ה־INSS הוא מה שישמעו נתניהו, גלנט, גנץ ושאר חברי הקבינטים, והוא הקול שייחשב קונצנזוס ביטחוני שקול ומקצועי.

אך לא צריך לנבור עמוק מדי כדי להיווכח עד כמה בכירי המכון הנחשבים ביותר מקשקשים את עצמם לדעת בניתוחים ובנבואות, שמתבררים פעם אחר פעם כשטות וכהבל. לא נוח לי להתבטא כך כלפי אנשים שהקדישו את מיטב שנותיהם לביטחון ישראל, ושהחזיקו לאורך השנים בתפקידים ביטחוניים ראויים להערכה; אך אם יש דבר אחד שלמדנו בחודשים האחרונים, הוא שאי אפשר לאתרג את אלו שהיו אמורים לדעת - ולא ידעו.

שבועיים וחצי בלבד לפני מתקפת הפתע של חמאס, התקיים במכון כנס בסימן יובל למלחמת יום כיפור. "מה יהיה הדבר הבא שישבש ויערער את הביטחון העצמי של המערכת?", תהה הימן, ושיתף במסקנות מדיונים שערך המכון בנושא. האתגר הפלשתיני הוא אתגר קטן, הרגיע, מכיוון שבמקרה הכי גרוע הפלשתיני יכול לירות רקטות מכמה אזורים, לא יותר. גם התפיסה המסורתית שלפיה הכוחות הסדירים יצליחו לבלום מתקפה עוינת נותרה על כנה, בעיקר הודות ל"אמון הגבוה שלנו בטכנולוגיה מתקדמת". אולי ראוי לציין את תפקידו הצבאי האחרון של הימן, שיכול לשפוך אור על ביטחונו המופרז: ראש אמ"ן.

המנהל לשעבר המיתולוגי של המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין, כשל סדרתית בהערכת מצבו של חמאס ברצועת עזה. ב־2007 התייחס ידלין בחיוב להשתלטות חמאס על הרצועה, מה שאמור היה להקל על ישראל להילחם בארגון. במאי 2023 פרסם מאמר שבו כתב כי "חמאס מורתע מאז שומר החומות". בכלל, טען, עזה היא חזית לא כל כך חשובה, ו"כל לחימה בעזה גוזלת משאבים וקשב" הדרושים להתמקדות באיומים הדחופים יותר. במאמר שפורסם שבועיים לפני תחילת המלחמה כתב ידלין שחמאס "מעדיף להותיר את עזה מחוץ לעימות", ושהתרחישים הביטחוניים עלולים להתלקח ביו"ש, בירושלים או בצפון. אולי לא תתפלאו לשמוע שגם ידלין היה, בתפקידו הצבאי האחרון, ראש אמ"ן.

המנהל לשעבר המיתולוגי של המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין, כשל סדרתית בהערכת מצבו של חמאס ברצועת עזה. ב־2007 התייחס ידלין בחיוב להשתלטות חמאס על הרצועה, מה שאמור היה להקל על ישראל להילחם בארגון

תגידו, השתגענו? המלך הוא לא רק עירום - הוא גם עיוור, חירש וחסר חוש כיוון. איך אף אחד עוד לא דפק על השולחן וקבע שהמכון המכובד צריך להפסיק ליהנות מדלת פתוחה בצמרת המדינית והביטחונית? איך יכול להיות שהימן, ידלין וחבריהם עוד מוזמנים להתראיין כמומחים וכפרשנים לגיטימיים? כיצד אנשים שמרוב בושה היו אמורים להיעלם מהמרחב הציבורי, מצליחים לשכנע את הצופים ואת המאזינים יום אחרי יום שהעובדה שהם טעו בכזו גסות אינה רלוונטית? האם זו העובדה שאנו מתקשים להיגמל מדמות הביטחוניסט הישראלי הקלאסי - גבר אשכנזי סמכותי עם עבר צבאי מפואר? האם יוקרתו של המכון שהם מובילים ממשיכה לחפות על הכישלון המחקרי, על הזחיחות ועל קיבעון המחשבה?

אנשי ה־INSS עשו רבות למען ביטחון ישראל, אך הם מוכיחים ללא הרף שגם כשקרסה הקונספציה שבנו בעמל רב - עדיין אין להם מושג איך לקרוא את המפה. כמדינה שעוד מעכלת את המכה שניחתה עליה ולומדת את האתגרים הגדולים שלפתחה, אין לנו את הפריבילגיה להמשיך לתחזק את אדריכלי הקונספציה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר