קודקוד, כאן מנחם מנדל

אנחנו, אמרתי להם, ההורים שלכם ואני, אנחנו הדור הכי דפוק.

בדור שלפנינו, הסברתי, הבעיה עוד לא נולדה. בדור שאחרינו, שלכם - כבר החלו להמציא את הפתרונות.

אנחנו בדיוק באמצע: כבר ידענו שיש לנו בעיה, אבל לא היה לנו בדיוק מה לעשות איתה, ועל כן אני די מקנא בכם. כך אמרתי להם, ונראה היה שהם הסכימו. הם אפילו צחקו.

"הם" זה אולם מלא במאות חרדים צעירים, מועמדים לקבלה לתוכנית "קודקוד", שמציעה לצעיר החרדי מסלול הכשרה די מואץ, יש לומר, למקצועות הטכנולוגיים הכי נחשבים ושיבוץ מהיר מאוד ליחידות כמו 8200.

"אני" זה אני. איש שבגיל שלהם היה מועמד די טבעי למסלולים מהסוג הזה, רק שכאלה לא היו. סופו של דבר מה? אני מוצא את עצמי מנחה אירוע שנועד להכיר להם את התוכנית. מעגל יפה נסגר.

הסתכלתי עליהם מעל הבמה. אולם של צעירים חרדים ואהובים, שרוב מוחלט מהם לא יודע אנגלית יותר מאשר ברמה הבסיסית, וחלק גדול מהם, קצת יותר ממחצית לפי הניסיון שנצבר במחזור הקודם, יכתוב בעוד שמונה חודשים תוכנה ל־8200. אני חושב שזה לגמרי מטורף.

התוכנית שאפתנית, אין ספק. היא זוכה לאמון רב מצד המערכת, וזה יפה מאוד. רוב האנשים שאמורים לקבל החלטות לגביה - ופה מדובר בהחלטות בעיקר תקציביות מרחיקות לכת - לא לגמרי מכיר את החומר האנושי, אבל הם מתגברים על דעות קדומות ועל דעות רווחות, הולכים על זה ורואים תוצאות. איך אני יודע? כי על הבמה לצידי כמנחה הפאנל ישבו חמישה בוגרים של המחזור הקודם. לפני שנה וחצי הם היו בדיוק במצב של האנשים שיושבים באולם. רמת ABC. כל החמישה מחזיקים בתעודת חוגר, מגיעים להישגים בעבודה הטכנולוגית שהם מבצעים, זוכים לשבחים ועושים למערכת חשק לעוד ועוד ועוד.

התוכנית שאפתנית, אין ספק. היא זוכה לאמון רב מצד המערכת, וזה יפה מאוד. רוב האנשים שאמורים לקבל החלטות לגביה - ופה מדובר בהחלטות בעיקר תקציביות מרחיקות לכת - לא לגמרי מכיר את החומר האנושי, אבל הם מתגברים על דעות קדומות ועל דעות רווחות

וכולם חרדים־חרדים, אם שאלתם. לא רק כאלה שמקומם כאן הוא טבעי. היו שם על הבמה ומתחתיה חסידים וליטאים ואשכנזים וספרדים, נשואים ורווקים, פאות מסולסלות באורכים שונים וכובעי קטיפה בקוטרי תיתורה שונים. חסידים שדיווחו על היוועצות ברבי שעודד, ואחרים שסיפרו שהם לא שואלים אבל זה בסדר, מתלהבים יותר - וכאלה שצריכים להרגיע את החותן והחותנת. הכל. חרדים אמיתיים. בשלב מסוים הצביע אחד השואלים. מייד ראיתי שהוא חב"דניק, ועל כן אמרתי לו בבדיחה: כן, מנדי, בבקשה שאל. והוא אמר: שלום, קוראים לי מנדי - בקיצור חרדים.

הימים האלה מאופיינים בפולמוס, גם אם מאופק ואצור, באשר לגיוס חרדים. צריך לומר ביושר: לא על כך מדובר. התנועות הטקטוניות המובטחות אמורות להניב לוחמים חרדים ולשנות תפיסות בסיסיות. ליצור אתוס ולבצע מהפכה. באולם שלי השבוע לא נעו לוחות טקטוניים ולא נשפכה לבה רותחת. מה שכן היה בו אלה ניצנים בריאים, יציבים וטובים של מה שאני אוהב להכתיר כבר הרבה שנים כמילת הקסם של כל הסוגיה הזו ושל דומותיה: תהליך. בריא, חזק, יציב, וכזה שקורה מבפנים.