"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי מפחד מ"חשמל כשר"?

את הממשלה הזאת דנים ברותחין כל הזמן • ההבדל בין השקט שבו עבר פיילוט החשמל הכשר בשנה שעברה, לבין הסערה השבוע, אמור לשמש תזכורת לכל צרכן תקשורת

,עודכן
0השמעה
חשמל כשר. ייאגר וינוצל בשבתות וחגים ללא מגע יד אדם, צילום: דרור ארצי/ג'יני

עד לפני שבוע, מרבית הישראלים ידעו שיש מסעדה כשרה, עסקים כשרים וקולות כשרים, אבל לא העלו בדעתם שקיים גםחשמל כשר. רק לפני כמה ימים פרץ המושג לתודעה הציבורית. בחדשות דיווחו שהממשלה תצביע על השלב הראשון של "התוכנית הלאומית לאגירת אנרגיה במרחב האורבני". כלומר, זה השם הרשמי של התוכנית, אבל למה לדבר על אגירת אנרגיה, זה מושג מסובך וארוך, ואם אפשר לקצר ל"חשמל כשר" ועל הדרך לחולל מהומה - עדיף.

מרבית הציבור הישראלי אינו מכיר אנשים שלא משתמשים בשירותי חברת החשמל בשבתות. הוא אינו יודע שעבורם מדובר בעניין הלכתי שאין לוותר עליו, ולא מכירים את הפתרונות המסוכנים, המזהמים והיקרים שהציבור מצא לעצמו בלית ברירה. מה שכן נחשף לעיני הציבור ולאוזניו הוא העלות הגבוהה של הכנת התשתיות לאגירת חשמל. ובכן, קחו חוסר היכרות ועלות גבוהה, וצרפו אליהם את המושג "מגזר חרדי". מה קיבלתם? עוד חגיגת לעג והטלת רפש בממשלה.

אורי זכי, איש מרצ, כתב בטוויטר ש"חשמל כשר הוא דבר מופרע ומטורלל". הוא המשיך והתעקש על כך ש"ההנהגה החרדית מנסה בכוח לייצר גדרות שלא יכולות להתקיים בעולם המודרני". לקינוח ניגח את נתניהו וממשלתו. גם ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד צייץ על ההחלטה של הממשלה שהיא "לא רק מטורללת ברמת הטרלול הכי גבוהה, אלא גם מזיקה מאוד למשק האנרגיה כולו". אבל מי שהגדיל לעשות הוא ח"כ אביגדור ליברמן, שכתב שמדובר ב"טרלול בדרך למדינת הלכה". הוא הוסיף וטען כי המהלך הכוחני של המפלגות החרדיות "יבוא על חשבון מעמד הביניים. הם אלו שישלמו את המחיר על כך". כן, שוב החרדים האלה.

החגיגה של האופוזיציה על חשבון הקואליציה היתה יכולה להיות מושלמת אלמלא פרט קטן אחד. ממש לפני שנה היו כל המפלגות האלה, מרצ, יש עתיד וישראל ביתנו, שותפות בממשלה שאישרה פיילוט ליצירת חשמל כשר. אז אף אחד לא פצה פה. להפך, אז העניין כולו חסה תחת הכותרת המרשימה "אנרגיה חדשה".

האמת היא שזה הסיפור הגדול והמשמעותי. אנרגיה ירוקה. ובמקום להביט למציאות בעיניים, ולהבין שההתעקשות החרדית דווקא מקדמת את היכולת של מדינת ישראל, ארץ שטופת שמש שצורכי החשמל שלה רק עולים, לנצל את השמש שלה באופן נכון, לאגור את האנרגיה בסוללות ענק ולהזרים אותה אל השכונות ואל משקי הבית לפי הצורך - שוב הלכה התקשורת שבי אחרי האופוזיציה. עיתונאים ישרים, כאלה שמבינים בסוגיה, כתבו ודיברו אחרת. הם טענו שכל מי שמשבר האקלים, איכות הסביבה והאנרגיה הירוקה לנגד עיניו, צריך לברך על הפיילוט הזה.

אז קודם כל, כדאי שממשלת ישראל תקים צוות תקשורת ויחצנות פעיל. כזה שיוכל להסביר את ההחלטות שלה ולמתג את הצעדים שלה באופן שמבליט את הצדדים החיוביים. אבל זה רק צד אחד של המשוואה. הצד השני הוא שאת הממשלה הזאת דנים ברותחין כל הזמן. ההבדל בין השקט שבו עבר פיילוט החשמל הכשר בשנה שעברה, לבין הסערה שבה עברה החלטת הממשלה השבוע, אמור לשמש תזכורת לכל צרכן תקשורת.

תמיד כדאי לצרוך מדיה באופן ביקורתי, אבל נדמה שאנחנו בתקופה של שפל חדש - זמן שבו התקשורת היא שחקן מן המניין בקבוצת האופוזיציה. הממשלה אינה חפה מפגמים, רחוק מזה, ותפקידה של התקשורת לבקר, להקשות ולשאול. אבל מקרה החשמל הכשר הוא רק עוד אחד מסדרה של מקרים, שבהם האופוזיציה קופצת על עגלת הביקורת והתקשורת משתתפת בחגיגה עוד לפני שהתבררו הפרטים.

כשאלה מתבהרים ומתגלה שהסיפור מורכב, או שבכלל מדובר במהלך חיובי, התקשורת כבר עוברת לעסוק בסערה הבאה וצרכן התקשורת נשאר עם הרושם המוטעה והטעם החמוץ בפה. אז מה כדאי? להעמיק בפרטים, לצרוך עיתונות מכמה סוגים, ובעיקר - להטיל ספק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר