מה שצה"ל מפסיד

השירות הצבאי בצה"ל הוא כרטיס או חסם לכניסה לחברה האזרחית בישראל.

מאז קום המדינה וכינון צה"ל, קיבלו על עצמם נערי ישראל את המשימה והזכות להגן על המדינה, תוך הסתייעות והישענות על כוחן של נערות להשלמת המשימה. מקום הנשים נפקד משדה הקרב במקצועות הלחימה בחוד מאז ועד ימינו עקב איסורו, למעט בתפקידים בודדים, אם כי בשנים האחרונות, ובעקבות לחצים וצורכי המערכת, המגמה משתנה באיטיות רבה, בעיקר בזכות נערות הנחושות לממש בחייהן את ערך השוויון.

משמעותה של אפליה בסיסית ומקוממת זו היא הדרה בפועל של נשים בישראל לאורך כל חייהן מקידום צבאי משמעותי, וכתוצאה ישירה מכך - מקידום על בסיס ניסיון וקשרי עבודה בשדה האזרחי. ולראיה - שיעור הנשים הנמוך בדרגות קצונה בכירות, ובהמשך הדרך - שיעור הייצוג הנמוך בצורה קיצונית לנשים בתחומי הממשל והפוליטיקה.

גם אם נתעלם מהרצון הבסיסי לחתור כמדינה להסרת חסמים ושוויון הזדמנויות, ברמה הפרקטית - צה"ל מפסיד יום־יום משאב רב־ערך שיכול להקל על הנושאים בנטל, וכמו כן פוגע במטרתו הבלתי־כתובה להיות צבא העם - הרי העם מורכב משני המינים כעובדה בסיסית.

משום כך, נכון היה לפתוח את תפקידי הלחימה לכל מי שמתאימים לכך באופן מלא ושוויוני, שהיה מאפשר לצה"ל לבחור את הנשים והגברים המתאימים ביותר פיזיולוגית ומנטלית למשימה, תוך הצבת רף סינון פיזיולוגי סביר וטוב יותר לשני המינים, שיפחית פגיעות אימונים לכולם באופן מיטבי.

בצה"ל, משיקוליו, בחרו לאחרונה לאפשר לנשים להתמיין לתפקיד לחימת חוד ב־669 - יחידת הפינוי והחילוץ של חיל האוויר ויחידה מובחרת, שתכליתה הגעה למקום האירוע והשלמת חילוץ ופינוי של נפגעים במסוק - תוך הצבת רף בלתי הגיוני בעליל של משקל המינימום לנשים בסך 78 קילוגרם, רף שבו עמדו לאחרונה רק 11 נשים, שמתוכן רק אחת עמדה במשימות הגיבוש. משקל כזה בנשים בגובה ממוצע עלול לייצג עודף משקל, ולאו דווקא מבנה גוף שרירי ואתלטי, כך שעצם הצבת הרף בגובה זה מהווה חסם, שתוצאתו - הרחקת נשים מהאפשרות להתמיין.

הרף לגברים הוא כמובן אחר, סביר ומותאם למבנה הגוף. צה"ל אוחז בטיעון של הגנה על הנשים מפגיעות בשלב האימונים, ונעזר בנוסחת חישוב שבה המשתנים נקבעו לפי דרישות של פעילות בלתי אופיינית ליחידת הפינוי בהיטס, כמו נשיאת נפגע בידי לוחם בודד לאורך מרחקים עצומים - משימה שמעטים הגברים שיוכלו לעמוד בה, וספק אם אי־פעם נאלצו הלוחמים המוטסים לבצע מאמץ כזה במתאר אמת, שבו הפינוי מתבצע במהירות ישירות למסוק בעזרת ציוד מותאם. הצבת הרף השונה הביאה השבוע למניעה כמעט מוחלטת של השתתפות נשים כלוחמות ביחידה.

ההגינות והצדק כלפי בנינו ובנותינו מחייבים תיקון פשוט של המצב ופתיחת השורות לכולם, איש ואישה כפי יכולתם, ולא לפי מינם, או כדברי שופטת בית המשפט העליון האמריקני רות ביידר גינסבורג ז"ל (בתרגום חופשי): "אנחנו לא מבקשות מכם 'טובות', אנחנו רק רוצות שתורידו לנו את הרגל מהצוואר".