"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם איזנקוט צריך לעבור ממדים לפוליטיקה?

שווה שאיזנקוט יציץ ברשימת הגנרלים שקישטו את הפוליטיקה • רובם סיימו את הקריירה הפוליטית כשהם חבולים ומוכים, או מבלי שהותירו אימפקט משמעותי

,עודכן
0השמעה
גדי איזנקוט. כמו כל הגנרלים, נוטה לפרגמטיזם, צילום: גדעון מרקוביץ

צלצולי פעמוני בחירות נשמעים כמו ציפורים השבות באביב, ואיתן רוחשת בורסת השמות. בראשם: השם החם לעונה הנוכחית, הרמטכ"ל רא"ל (מיל') גדי איזנקוט. הוא נתפס כאיש ערכי, צנוע, וזוכרים לו את העובדה שכאשר הוצע לו להיות רמטכ"ל בפעם הראשונה, הודה על ההצעה והוסיף שעדיין אינו מרגיש מוכן לתפקיד.

גם בסבב הבחירות הקודם, טרם הרגיש מוכן לקפיצה למים העכורים של הפוליטיקה הישראלית. כעת נשמעות מכיוונו זמירות חדשות, ועל פי הפרסומים הוא מרגיש מוכן. לפי אותם פרסומים, הוא שוב מתנהל בצניעות ורומז שאינו מתכוון לעמוד בראש אף אחת מהמפלגות (לא שמישהו הציע לו...), ומעוניין להיות מספר שתיים וללמוד את המקצוע.

אכן, פוליטיקה היא מקצוע. שורדים בו אלו שמבינים את כללי המשחק, שיודעים להתנהל ברשתות החברתיות, שמפתחים עור עבה במיוחד. פעם התבדחו שנמצא פיל נדיר עם עור של פוליטיקאי. פוליטיקה אינה עוד משלח יד ואינה מתאימה לכל אחד, ובטח לא לגנרלים.

יש פער עצום בין ההתנהלות בצבא לבין ההתנהלות בשדה הפוליטי. בצבא, מתפקיד של מ"כ על מחלקת טירונים, המפקד מוריד פקודה ואינו צריך כלל להסתכל לאחור. הפקודה תתבצע. בטח ובטח כשאתה מגיע לדרגות הגבוהות, ובטח כרמטכ"ל.

בפוליטיקה, לעומת זאת, אין פקודות ואין ציות אוטומטי. בפוליטיקה, כל מי שצועק חזק ומחזיק מגפון רב־עוצמה - נצרב בתודעה. אין מקום לצניעות ולהצנע לכת. לדוגמה, היה ח"כ מהליכוד שהיה מרכז ועדת הכספים בכנסת. הוא היה מעולה בתפקיד, אבל לא עשה פוליטיקה. בפריימריז שלאחר מכן נפלט מהכנסת. לעומת זאת, רואים באחרונה את היעדר הציות בקואליציה מצד חברי הכנסת גנאים וזועבי משמאל וסילמן ושיקלי מימין. המפלגה לא מעניינת אותם. הקואליציה לא מזיזה להם. הדבר היחיד שמעניין זה האינטרס האישי, שבשמו הם רוצים להישאר בכנסת.

שווה שאיזנקוט יציץ ברשימת הגנרלים שקישטו את הפוליטיקה. רובם סיימו את הקריירה הפוליטית כשהם חבולים ומוכים, או מבלי שהותירו אימפקט משמעותי. כך למשל: חיים בר־לב, מוטה גור, אמנון ליפקין־שחק, עמרם מצנע, גבי אשכנזי, שאול מופז ועוד. אם בקריירה הצבאית שלהם הם היו סגני אלוהים, הרי בפוליטיקה הם היו, איך נאמר בזהירות - כישלון. הפוליטיקאים המקצועיים אכלו אותם בלי מלח.

מעט גנרלים הצליחו. גנץ עדיין על הגלגל, ומנסה להפיק לקחים. ימים יגידו. נהוג להזכיר את יצחק רבין, שלקח לו 20 שנה כדי להתמנות שוב לראש ממשלה ולהצליח. אהוד ברק, שנושא בתארים "החייל המעוטר ביותר בצה"ל" ו"רה"מ עם הקדנציה הקצרה ביותר", הוציא את צה"ל מלבנון - אך נכשל בשדה הפוליטי. וכמובן - אריאל שרון, לאחר עשרות שנים במקצוע, היה לראש ממשלה אהוב.

לכן, הגנרל איזנקוט, שווה לחשב מסלול מחדש ולוודא שהעור שלך עבה מספיק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר