"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרחים בקנה, אולפניסטיות בצריח

הרבנים יודעים שראשונות להתחרות על המקצועות האטרקטיביים ביחידות העילית של צה"ל, תהיינה דתיות־לאומיות, שתשתחררנה מיחידות אלו ישראליות יותר • וזה יכול להתבטא בקלפי

,עודכן
0השמעה
לוחמות בצה"ל, צילום: אורן בן חקון

איני יודע מיהןהעותרות שביקשו מבג"ץ להשתלב ביחידות העילית של צה"ל, אך ברור לי מהיכן תבואנה המתגייסות שתיכנסנה לתפקידים אלו אם העתירה תתקבל:

ברובן, מן הציונות הדתית.

מן האולפנות היוקרתיות והמובילות, לאחר שנת שירות ב"מכינת צהלי" או במדרשות אחיות מלא מעט התנחלויות.

כך קרה, שלאחר התנגדות סוערת וסוחפת לשילוב נשים בחיל השריון - תוך הצגת המגמה "המסוכנת", ככזו שתכניס לחיל את מי שתתגייסנה אליו כדי להחדיר לצבא היבשה אג'נדה אנטי־לאומית שתשטוף את מוחות החיילים ב"פמיניזם קיצוני", מה שיוביל את המט"קים להחנות את טנקי המרכבה ולהעדיף להאזין לפודקאסטים של "נשים עושות שלום" - בסופו של דבר, מי שהפכה לקצינת השריון הראשונה של צה"ל היא דווקא ראשית פרקש, מהיישוב עלי, שלמדה באולפנת צביה רבבה שבשומרון.

כשצה"ל פתח בהיקפים משמעותיים את מקצועות הלחימה לנשים, הרימו רבנים רבים את נס המרד ופתחו בקמפיין בעוצמה שטרם נראתה בחוצות ישראל תחת השם "אוהבים את צה"ל - עוצרים את השירות המשותף". חקרתי את הקמפיין לעומק עם עמיתתי ד"ר דנה מסד. מהר למדנו כי הגופים החרד"ליים שמימנו אותו - ואלו היו רק הם - לא חששו לשלום צה"ל. הם חרדו לשלום מעמד הגברים, ובעיקר הרבנים בקהילותיהם. הנתונים שנמצאו היו חד־משמעיים: למקצועות שנפתחו לנשים עמדו לנהור בעיקר נערות מהקהילה הדתית־לאומית.

עד אותה עת צה"ל - צבא ממלכתי במדינה דמוקרטית - שיתף פעולה עם קהילה שביקשה לשעתק בתוכה אי־שוויון מגדרי, ואפשר לה לקיים מציאות שרק הגברים שבתוכה "יזדכו" על "ההון הצבאי", קרי על "ההון הישראלי" (חשיפה לרשתות חברתיות, למקצועות אטרקטיביים, לסטטוס בחברה הישראלית). הנשים, כמו בתסריט אוטומטי, יקבלו פטור ויופנו לשירות הלאומי. כל זה עמד להסתיים מול עיניהם המשתאות של רבני הציונות הדתית, שפצחו באותו קמפיין בהשקעת מיליונים. מה לא נטען בו? החל מהפחדות על כך שגיוס נשים יהפוך את צה"ל הדורסני לרופס והוא יפסיד במערכה הבאה, ועד לטיעונים ששילובן בצבא יהפכן לטמאות והן לא תקמנה משפחה.

כעת, עם פתיחת שערי יחידת 669, סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי ושלדג, שוב רבנים מאיימים. הפעם: אזהרה מהפיכת צה"ל לצבא שבטים. כאמור, לא מצב הצבא מטריד אותם אלא מעמדם בקהילתם. אם הנתונים שבפניי מצויים גם בפניהם, הם יודעים שראשונות להתחרות על המקצועות האטרקטיביים הללו תהיינה דתיות־לאומיות, שתשתחררנה מיחידות אלו ישראליות יותר. ומי ש"סופרות" רבנים פחות, הן כבר לא תישארנה "בבית", אלא תמשכנה לקריירות שהמאפיין שבהן הוא שהן תנהלנה נשים וגברים ותהיינה עצמאיות יותר. את הרבנים הן ישאירו במרחב הביתי - והן עצמן יהיו בזה הציבורי.

האיום של סמוטריץ' (ולא בפעם הראשונה), "לוותר על מחזור גיוס", לא יתממש. אם כן, יהיה זה מחזור גיוס, שלפחות בקלפי, יוותר עליו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אודי לבל

פרופ' אודי לבל, ביה"ס לתקשורת ומרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן

כדאילהכיר