גשר המיתרים בירושלים. עבודה אדריכלית של קלטרווה | צילום: עיריית י-ם מחלקת מאור

להרגיש בבית בירושלים

האם תיתכן מציאות שבה יותר משבט אחד ירגיש בעל בית בכל מקום ומדרכה בירושלים? • איגרת מירושלמי מודאג

בשוך צעדת הדגלים ורעם מקהלות החוגגים היפהפה, יש מקום לחזור אל ירושלים של היום־יום, עם הקונפליקטים ה"רגילים". לא אלה המדממים.

דור תשיעי אנוכי בעיר הטובה הזו. שישה סבים וסבתות גדולים, משלושה כיוונים, נולדו בה, בנו את בתיה והקימו את שכונותיה. בראיון לקראת יום ירושלים סיפרתי כיצד אני מסתובב בשכונות שמעולם לא גדלתי בהן ובקושי ביקרתי בהן, ואני מרגיש בבית. כל אבן היא סיפור, ומתחת לכל מרפסת מטה לנפול אמר מישהו למישהו שנינה שאני יודע לחזור עליה, כי שמעתי אותה מאאתיים פעם. מאבא או מסבתא.

היחס שלי אל העיר הזו הוא של יליד, של בן מקום, אבל במשך רוב חיי הבוגרים, התחושה הזו היתה ספונה בארון. החלוקה הישראלית הקשוחה מאוד של המקובלים אל מול האחרים, חנקה את התחושה הטבעית הזו ואילצה אותה להיות סמויה וגולה. בשיחות ארוכות עם שותפה לעבודה, הבעתי לא אחת את תחושת הגלות הזו והיא היתה המומה, שהרי בעיניה היא זו שחוותה חוויה של בת מהגרים - הוריה ניצולי שואה - מול חברים לכיתה שהיו דור שלישי בארץ. נו שוין. לך תסביר לה גלות מהי.

וכשאני חפץ להבין משהו ממהותו של מאבק הזהות שמטלטל את ישראל בשנים האחרונות, אני דבק בתהליך התפתחותה של החוויה הזו שלי, ומבין הרבה. מה שדי מסייע לי, הוא החוויה האישית שלי כתושב רחביה בירושלים. בילדותי ובנעוריי, שכונות מרכז העיר ההדורות והחשובות היו מחוץ לתחום עבורי. אין לי בכלל מילים לתאר את תחושת הזרות ואי־השייכות שלי כשביקרתי בהן. הן היו אמנם נגישות ואף ביקרתי בהן הרבה (כי ילד צריך רופא שיניים), אבל מתוך תחושת זרות מוחלטת וגם הרבה רגשי נחיתות.

כשאני מסתובב היום ברחובות הראשיים של רחביה, אני מסתובב כבעל בית. איך אני יודע? מפני שכשאני נפגש בתושב רחביה חילוני, התחושה הראשונה שחולפת בי היא "מעניין מה הוא מחפש פה". יותר נכון: "תראו איזה יופי. איש חילוני בשכונה חרדית. אפשר לחיות ביחד בשמחה". התחושה הזאת יש לה על מה שתסמוך: הדו"ח האחרון שקראתי בנושא מדבר על משהו כמו 70% חרדים בשכונת רחביה, אבל האמת היא שגם לולא זה התחושה היתה דומה. משהו בי השתנה, לא רק בשכונה.

השאלה היא לא רק מה יתרחש בקלפי. השאלה היא מה יתרחש בלבבות. תחושת ה"בעלבתיות" היא זו שתקבע. השאלה היא מי יסתובב ואיפה ירגיש בעל בית. והשאלה היותר גדולה: האם תיתכן מציאות שבה יותר משבט אחד ירגיש בעל בית בכל מקום ומדרכה בירושלים הנפלאה ובכל ארץ ישראל היפה והטובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...