בנט, לך בעקבות בגין

אזרחי מדינת ישראל עוברים תקופה קשה, מתישה וכואבת. כך גם תושבי הרשות הפלשתינית. אלה ימים של אלימות וטרור, של פעילות צבאית, של חוסר יציבות פוליטית וביטחונית. לא משהו שטרם חווינו, אמנם. אנחנו מורגלים בתקופות כאלה. אבל הגיע הזמן שמשני הצדדים תעלה דרישה מההנהגה הישראלית וגם מזו הפלשתינית - לגישה חדשה.

בשני הצדדים התחושה היא של איום הדדי, חוסר אמון גדול. העידן שבו יהודים יכולים להסתובב בחופשיות בג'נין או בשכם - חלף מן העולם. כבר שכחנו שהיה פעם. אבל גם לפלשתינים מעזה או מחברון לא קל להסתובב בתל אביב, בחיפה או בנתניה.

אין כל ספק שבאלימות צריך להילחם ביד קשה. אין שום היגיון מתקבל על הדעת, ועל המצפון, שמקבל פגיעה בחפים מפשע. אך כל כמה שהדברים נראים בלתי אפשריים כש"הדם רותח", מותר וצריך לדרוש מההנהגה לשאוף למשהו שהוא קצת יותר מ"ביטחון" ו"יציבות". אני מדבר על מסר של פיוס. עוד לפני שבכלל מעלים על השפתיים את צמד המילים "משא ומתן" - שלא לדבר על שלום - ואפילו לפני שמתחילים לחשוב במונחים של "הסדרה", השמיים לא ייפלו אם שתי ההנהגות ישדרו מסר אחד, אולי אפילו משותף, לשני העמים. לא רק כגינוי לאלימות מצד אחד או בתגובה לפעולה מצד שני, אלא מסר שעומד בפני עצמו, שאולי ירגיע את האווירה ויציל את הקורבן הבא.

איש לא מנקה את ההנהגה הפלשתינית מכשליה, אבל גם ישראלים המתנגדים לנסיגות ולוויתורים, יודעים שהאחריות של הפלשתינים לגורלם היא מוגבלת. לשר ביטחון ישראלי יכולה להיות יותר השפעה מליו"ר הרשות הפלשתינית, ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים יש לפעמים יותר שליטה בנעשה מאשר ראש ממשלת הרשות. הלחץ והתסיסה בחברה הפלשתינית גוברים, ומציאות החיים תחת שליטה צבאית נעשית בלתי נסבלת עבור הדור הצעיר. הדחיינות הכרונית - שמתבטאת בהצהרה שהממשלה הנוכחית לא תטפל בסוגיות שבמחלוקת, לרבות פתרון הסכסוך, רק מוסיפה למשקעי הסכסוך והטינה בין העמים.

אבל היו אלה שני מנהיגים שבאו דווקא מהימין - מנחם בגין ואריאל שרון - שגילו את האומץ ברגעים לא צפויים, קל וחומר מנהיגים שמזוהים עם מחנה השלום, כמו יצחק רבין ושמעון פרס. למעשה, אין כמעט מנהיג ישראלי בדור האחרון שלא הגיע בשלב כלשהו להכרה כי יש לחתור לפיוס.

זה נשמע מעט דמיוני, אולי אפילו מתריס, באווירה הנוכחית. אבל אלה בדיוק הימים שבהם העמים כמהים להנהגה שתייצר מסר מפייס. אפשר להתחיל בצעד קטן: תמונה אחת משותפת של שני המנהיגים. ההנהגה הפלשתינית לא נוהגת לסרב לפגישות ולדיאלוג. זה תלוי כעת יותר מכל בראש הממשלה בנט. פגישה אחת. תמונה אחת. זה יכול לשנות מציאות - לטובה.