"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחם, מלחמה: זה לא הזמן לרפורמה בחקלאות

אם לא היה די בהשלכות הקורונה ולמשבר האקלים, באה הפלישה הרוסית לאוקראינה ופגעה קשות בייצוא הדגנים • למרות זאת, הממשלה מתקדמת עם הרפורמה, שתגביר את התלות של ישראל בייבוא

,עודכן
0השמעה
טרקטור מפזר דשן בשדה חיטה ליד חרקיב, לפני כשבועיים, צילום: רויטרס

המלחמה המתמשכת והעקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה, שסופה אינו נראה כרגע לעין, משפיעה דרמטית על כל העולם. סוכנות האוכל והחקלאות של האו"ם (FAO) הודיעה בימים האחרונים כי המלחמה הביאה לכך שמחירי הסחורות והמזון הגיעו לשיאים חדשים, דבר שעלול לגרום למחסור עולמי חמור במזון.

התחזית המדאיגה מדברת על עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם שעלולים להגיע לחרפת רעב, ומיליונים נוספים שיסבלו מחוסר ביטחון תזונתי. לאור המצב, מדינות ברחבי העולם משקיעות משאבים רבים ומעודדות את הייצור המקומי, ואפילו שומרות לעצמן את המזון שהן מייצרות, כדי להיערך לשעת משבר.

ובישראל? שרי האוצר והחקלאות מקדמים רפורמה שתרחיב את הייבוא ותוביל לפגיעה אנושה בחקלאות הישראלית ובחקלאים המקומיים, על אף שניסיון העבר כבר הוכיח: ייבוא תוצרת חקלאית אינו מוריד את המחיר לצרכנים, אלא מעשיר עוד יותר את כיסי הקמעונאים והיבואנים.

המלחמה בין שתי המדינות, הנחשבות ליצואניות מזון מהגדולות בעולם (הידעתם? מיליוני ק"ג של דגנים מגיעים לישראל מדי שנה מרוסיה ומאוקראינה), מצטרפת להשלכות משבר הקורונה, למשבר האקלים שפוגע בחקלאות, לקשיים ולתקלות מתמשכות בשרשראות האספקה והתובלה העולמיות, ואלה רק חלק מהסיבות למשבר המזון העולמי שעומד לפתחנו.

שרי האוצר והחקלאות חשופים כמובן למצב הקיים ולנתונים, אך הם בוחרים לקדם את הרפורמה המתוכננת בענף החקלאות ואת הסרת המכסים על המוצרים החקלאיים. שני הצעדים הללו יביאו בהכרח לפגיעה בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, להקטנה משמעותית של התוצרת החקלאית המיוצרת כאן, ולהגדלת התלות ההרסנית בייבוא. מגדלי התפוחים והאגסים ברמת הגולן והגליל העליון, החקלאים שמגדלים בעוטף עזה תפוחי אדמה וגזרים, והמושבים בגבול הלבנון שמתבססים על הלולים למחייתם – כל אלה לא יוכלו לעמוד בהוצאות וייאלצו לנטוש את ענפי החקלאות ואת הגידולים, ויידרשו לחפש את פרנסתם במקצועות אחרים.

שרי האוצר והחקלאות, עדיין לא מאוחר לחשב מסלול מחדש. במתווה הנוכחי שלה, הרפורמה בחקלאות לא תוריד מחירים לצרכנים, אבל בהחלט תפגע אנושות בחקלאות בישראל, תפגע בביטחון התזונתי של כולנו, תפתח את שערי המדינה לייבוא חסר רסן של תוצרת חקלאית זרה מחו"ל באופן שיגדיל את התלות הבעייתית ממילא של מדינת ישראל בייבוא ממדינות זרות, תכניס לארץ מזיקים ומחלות שיפגעו בגידולים המקומיים, תפגע בביטחון המדינה (אם החקלאים לא יישבו לאורך הגבולות – מי יעשה זאת במקומם?) וגם לא תוריד את יוקר המחייה בישראל.

חשוב לומר: אנחנו, החקלאים, לא נגד שינויים, ואף הוכחנו זאת בהזדמנויות רבות בעבר. אך חשוב שהדברים ייעשו בהיגיון ותוך הידברות. במקום הרפורמה הקיימת, אפשר ליצור תוכנית טובה לאין שיעור שגם תסייע בהורדת המחירים, גם לא תפגע באזרחים, בביטחון התזונתי ובקיום העתידי של מדינתנו – וגם תאפשר קיום בכבוד לחקלאים הישראלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבשלום (אבו) וילן

הכותב הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

כדאילהכיר