ימנים, תשאירו את החרמות לשמאל

שגה, לטעמי, שר החינוך יואב גלנט, בהשעותו את הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, איש מכון ויצמן. כמי שמשתייך למחנה הימין, אני סבור כי פרופ' גולדרייך היה ראוי לקבל את הפרס, ברוח החלטת הוועדה. לא אשלח זר פרחים ולא אצלצל אליו לברכו. הלוואי שהיה נוהג אחרת ומוותר על מועמדות לפרס שהיה מוגש לידיו מידיהם של שנואי נפשו, ראשי המדינה האיומה הזאת, לשיטתו.

אך בכירי הימין חייבים בהרהור נוסף, אם מעתה ואילך עליהם להוסיף ולנהוג כמו השר גלנט, כלומר להכתים זוכות וזוכים אפשריים בפרסים, עקב עמדותיהם הפוליטיות. דווקא אנו, אנשי הימין, מצווים לנהוג במידת הסובלנות בכל הקשור בהוקרה לאומית, בפרט כשבנוסח תקנון הפרס אין רמז על אפשרות למנוע את הפרס ממי שדעתם הפוליטית אינה מזדהה עם עמדותיה של ממשלה כלשהי, או אף ביקורתית ביחס אליה.

ובינתיים בוערת המחלוקת הערכית סביב הענקת המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו: הייתכן שנאשם בפלילים יימצא ראוי להרכיב ממשלה בישראל? תשובת הימין: זו לשון החוק. הוא הדין בפרס ישראל: החלטת ועדת הפרס היא סוברנית ואין בלתה.

אך העניין עמוק מכך. החלטת השר גלנט מטילה רבב על כל מחנה הימין. דווקא המחנה הלאומי, שבמשך שנים הלין, ובצדק, על הדרה מעמדות השפעה, על שלילת הוקרה ממלכתית מגיבוריו, על דחיקת רגליהם של נציגיו מזירות התרבות והאמנות - דווקא הוא צריך לנהוג בדרך ההפוכה. היום משעה שר החינוך את הענקת הפרס לפרופ' גולדרייך, ומחר, אין לדעת, יחליט שר החינוך הבא, אולי איש מרכז־שמאל, להפוך על פיה החלטה להעניק הוקרה ממלכתית למדען המתגורר ביהודה ושומרון. "פוליטיקה!" יזעקו אז בכירי הימין אם בעתיד ישלול שר חינוך מהשמאל את פרס ישראל ממתנחל.

נכון הוא שאקדמאים, אנשי שמאל, הם המכריזים כי יש להחרים את אוניברסיטת אריאל. לישרי הדרך ולנוטרי חופש הבעת הדעה מן השמאל, נזכיר כי גם אוניברסיטת תל אביב בנויה על קרקע ערבית, כבושה. נזכיר גם כי מחוקקים מן השמאל והמרכז היו אלה שניסו להצר את תפוצתו של עיתון זה. האם בדרכים אלה רוצה ללכת הימין?

ובניסיון להרחבת המבט והמחשבה על המתרחש בימים אלה: השנאה מפלגת. אלה סבורים כי נתניהו הנאשם אינו ראוי לכהן כראש הממשלה. לעומתם, מחנה הימין יזכיר כי המונים תמכו בו וכי אין מקום להחרימו. התהום הפעורה בין שני המחנות מסכנת את אחדותה של המדינה. אל מול כל דרשות ההטפה שמקורן בחוגי השמאל, ודווקא מול מה שהימין מציג כ"החרמות פוליטיות" נגדו, שומה על המחנה הלאומי להפגין כיום ראייה ממלכתית, ליברלית, ממש ככינויה המשני של תנועת הליכוד: מפלגה לאומית ליברלית.