הכרנו אותו מבוהל ועצוב. הוא בלט בחוכמתו ובטוב ליבו, אבל דומה שמשהו בו כבה.
הוא הפך לבן בית בביתנו. לימים סיפר לנו כי הרב שלו שלח אותו לטיפולי המרה. שם הסבירו לו שהוא צריך לשים גומייה על ידו, ובכל פעם שייתקף מחשבות על גברים, עליו להדק את הגומייה עד כאב, וכך יחלפו המחשבות מראשו. המחשבות לא עברו, אבל תחושות האשמה הלכו וגברו, ועימן הכאב הפיזי. הוא נקלע לדיכאון עמוק, ורק אז הפסיק את הטיפול.
בפעם השנייה שבה פגשנו צעיר שחווה טיפולי המרה, כבר ידענו למה לצפות. ועדיין, עומק הכאב והטראומה היכה בנו. צעיר זה לא עמד ברגשות האשם ובכישלון הטיפול. הוא ניסה לשים קץ לחייו, אך בחסדי ה' ניצל.
הצעיר השלישי שפגשנו סיפר כי טיפולי ההמרה שלו לוו בהדרכה אישית של הרב המחנך שלו, שהציע לו ללכת לסדנת גבריות וצפה עימו בסרטי פורנו כדי שהוא יהיה "גבר אמיתי". לאורך השנים פגשנו עוד מקרים של צעירים שעברו "טיפולי המרה". הסיפורים היו קשים ורעים.
אני נשוי לחנה 23 שנים ואב לחמישה ילדים. איני איש מקצוע בתחום, ולא שייך מגדרית לקהילה הלהט"בית. אבל בעשור האחרון, מהיום שבו היינו שותפים להקמת "קהילת יחד" בתל אביב, קהילה אורתודוקסית ליברלית שחרתה על דגלה את הפסוק "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהילים קמ"ה, י"ח), הפכנו בקהילה ובביתנו לבית עבור צעירים וצעירות רבים המשתייכים לקהילה.
לפני כעשור היתה קהילת יחד ייחודית ויוצאת דופן. כיום, לשמחתי, נושבת רוח אחרת בקרב יהודים דתיים רבים, רוח שאינה דוחפת אנשים אל מחוץ לגדר ונותנת מקום בבית האלוקים לכל אדם, יהיו בחירתו מגדרו אשר יהיו. אני חש שרוח זו הולכת ומאירה מקומות רבים, שלא היו מוכנים לשמוע על כך בעבר.
טרם פגשתי מישהו שעבר בהצלחה טיפולי המרה; ייתכן שקיים אדם כזה. אבל את כישלונות הטיפולים האלה, ואת מחיריהם הכבדים, פגשנו פעמים רבות.
אני מתנגד באופן מהותי לטיפולי המרה. אבל גם מי שמאמין בצורך בטיפולי המרה חייב לדעת שעיסוק בנפשם של בני נוער, צעירות וצעירים, הוא רגיש ועדין ודורש עבודה אישית ומדויקת. בטרם שולחים נערים ונערות לעבור טיפולים מעין אלה, ראוי היה ללמוד את כל ההשלכות ואת כל הנזקים האפשריים. מדובר בפיקוח נפש ובסכנת נפשות, לא פחות.
זכותו המלאה של כל אדם, קל וחומר של נציג ציבור, לומר את דעתו. חובתנו לאפשר לו לבטא את דעתו גם כשאינה מקובלת עלינו. אני גם לא חובב לינצ'ים ציבוריים ואיני מוכן לקחת בהם חלק. אלו עמדותיו של שר החינוך, הוא נבחר על ידי הציבור ומונה על ידי ראש הממשלה ברשות בסמכות. יבהיר אפוא השר פרץ את דבריו, יבחן הציבור, ויחליט אם רצונו שימשיך לייצגו בכנסת ולכהן בתפקידו גם בקדנציה הבאה.
אולם הזהירות והרגישות הנדרשות דווקא בתפקיד זה, מחייבות אותנו לזכור ולהזכיר את דברי אבטליון במסכת אבות (א', י"א): "חכמים היזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמיים מתחלל".
אביעד פרידמן הוא חבר קהילת יחד תל אביב, קהילה אורתודוקסית ליברלית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
