איראן יכולה לרשום לעצמה הישג, לאחר שנציגיה בווינה נתנו הסכמה עקרונית להסכם אשר מצד אחד יגרע מכמות האורניום המועשר שברשותה, ומנגד יספק לה בתמורה דלק גרעיני לכור המחקר בטהרן. אלה הן העובדות: בטהרן קיים כור מחקר קטן המייצר, בין השאר, איזוטופים לשימוש רפואי. הדלק לכור זה אוזל והולך, וללא חידושו יושבת הכור. ללא קשר לכור זה העשירה איראן אורניום לדרגת העשרה נמוכה במתקניה התת-קרקעיים בנתאנז - כמות שתספיק, לאחר העשרה נוספת, לייצור מתקן נפץ גרעיני אחד. על אף שעדיין לא ידועים כל הפרטים בהסכם שגובש ואולי אף ייחתם מחר, מתברר כי איראן תעביר לרוסיה כ-75 אחוזים מכמות האורניום המועשר שברשותה. אורניום זה יועשר ברוסיה מרמת של כ-4 אחוזים לרמה של כ-20 אחוזים, המתאימה לשימוש בכור המחקר. לפי חלק מדיווחי התקשורת יועבר אורניום זה מרוסיה לצרפת, וממנו ייוצרו מוטות הדלק הגרעיני שיועברו לאחר מכן לאיראן. לכאורה הכל טוב ויפה, אך אין הדבר ממש כך. איראן כבר הצהירה שהסכם זה לא יגרום לה להפסיק את פעילות ההעשרה שלה בנתאנז. וכך, אף שמשלוח האורניום המועשר אל מחוץ לאיראן יקטין את המלאי שברשותה, היא תוכל לחדשו בתוך פחות משנה. הישג נוסף הוא בעצם אספקת הדלק לכור שלה, דבר אשר נחשב עד כה לקשה ביותר בגלל התנגדות פוליטית. מה עוד שהכור בטהרן שימש למחקרים עם היבטים גרעיניים צבאיים, דבר שהתגלה על ידי פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). אולם שני ההישגים העיקריים של איראן הם בתחום הפוליטי: היא הצליחה לקבל הסכם לאספקת דלק לכור בטהרן, ככל הנראה מבלי לתת דבר בתמורה. בנוסף לכך, היא הצליחה להסיט את תשומת הלב הן של המתדיינים והן של העולם, מהבעיה העיקרית שלשמה נפתחו השיחות ב-1 באוקטובר 2009 - המשך העשרת האורניום והגעתה האפשרית של איראן בטווח זמן הנראה לעין ליכולת גרעינית צבאית. ההתדיינות בנושא השולי גרמה לשש המעצמות (החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) לדחות את התחלת השיחות בנושאים הקשים ממש. והרי זו כל מטרתה של איראן - להרוויח זמן, לסיים את הפיתוח של הדגמים היעילים של מכונות ההעשרה ולצבור מלאי אורניום מועשר. ההקטנה הטקטית הזמנית של המלאי הקיים רק עוזרת בכך. הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב
