אחרי כמעט חצי שנה של עליות בשוקי המניות ורגיעה כללית בגיזרת "קריסות הבורסות" יצא גל גדול של חזאים ומנבאים, שמתפרנסים ועובדים בשוקי ההון, ובפיו בשורה: תם המשבר. הם כמובן מסייגים את דבריהם ואומרים שעוד מקודם לקבוע בוודאות, אבל, לדבריהם, נראה ש"הרע מאחורינו". בחלק גדול מהמקרים מדובר בחבורת מומחים שתלוש השכר שלהם מושפע מאוד מהיקפי העליות בבורסות. נכון, לא טעיתם - מדובר בדיוק באלה שמחאו כפיים ואמרו שמשבר הסאב-פריים הוא אירוע שכבר "קרוב לסיום" זמן קצר לפני שהעולם צלל למשבר, בחודש אוקטובר שעבר. אני כלל לא בטוח ש"הרע מאחורינו" במשבר הזה. אני גם לא קרוב להיות אופטימי. יכול להיות שהערכתי תתבדה, הלוואי. אבל חשוב להביא אותה לידיעתכם. הסכנה לא חלפה, היא מחכה מאחורי הקלעים לכלכלה הגלובלית. התרחיש של "עוד כמה חודשים קשים וזה עובר" הוא רק תרחיש אחד. סביר - אבל לא בלעדי. זאת משום שמה שעשו ממשלות המערב, בדגש על ממשלת ארצות הברית, הוא לשפוך מסה אדירה של כסף על המשבר. החוב הלאומי של ארה"ב טיפס ל-10.7 טריליון דולר (10,700 מיליארד) בסוף 2008, והוא צפוי להמשיך לטפס השנה. מאז ספטמבר בשנת 2007 גדל החוב הלאומי של האמריקנים ב-3.87 מיליארד דולר מדי יום. הממשלה האמריקנית הובילה למצב שבו כל אזרח אמריקני חייב כעת סכום של 37,212 דולר. מצב זה נוצר משום שמכונות הדפוס של הדולרים לא הפסיקו לעבוד כדי לכבות את השריפה והבעירה הגדולה של חודש אוקטובר. מה שעשה הממשל של אובאמה, יחד עם ממשלות אחרות במערב, הוא ההפך הגמור ממה שקרה בזמן השפל הגדול. אז לא היתה התערבות ממשלתית, והתוצאה היתה עשור אבוד וקשה לכלכלה הגלובלית, עשור שהסתיים במלחמת העולם השנייה. אבל מי אמר שההפך הגמור הוא הפתרון הנכון? ואולי אין מנוס ממיתון ארוך? אובאמה (וקודמו בתפקיד, ג'ורג' בוש) בעצם הימרו על פתרון. צעד נועז שיוגדר "מנהיגותי" אם יצלח ו"קטסטרופלי" אם ייכשל. ארצות הברית וממשלות רבות אחרות פשוט לקחו הלוואות עתק והלאימו את כל מה שיכלו. הן מקוות למכור מתישהו את הנכסים האלה, ואז לצאת מהברוך. אז מה יכול לקרות? עלול בהחלט להגיע גל שני של המשבר. אולי גדול מקודמו. גל שיתחיל בקריסה של אמון הציבור באיגרות החוב של ממשלת ארצות הברית. הבריחה מהדולר למקומות אחרים כמו לזהב ואפילו לנפט עלולה להיות כה קשה עד שהערך שלו יתרסק. בתרחיש כזה, הבנק הפדרלי ייאלץ לעמוד בפני הכרעה קשה: העלאה דרמטית של הריבית, שתחנוק כל אפשרות לצמיחה והתאוששות, או המשך הדפסות הכסף המטורפות שישחט את ערכו של הדולר, ירים את ראשה של האינפלציה ויגלגל את המשבר אל שאר המשקים בעולם. הפאניקה של אוקטובר שעבר תעבור לחצר הפנימית של הממשלות בעולם, ואז עלול לעלות נחשול אנטי-גלובלי, שבו כל ממשלה אחראית קודם כל לקהל המצביעים שלה. במצב כזה, אומה לאומה תתנהג כמו זאב. יוטלו הגבלות על יצוא, והמסחר במטבעות ותנועות ההון הגלובליות עלולים להיכנס לסחרור. הצמיחה שוב עלולה להתאפס וההתאוששות תידחה בעוד תקופה לא ברורה של זמן.
